ת"א 78375-12-20

תקציר

התובע טען לרשלנות רפואית ולפגיעה באוטונומיה בניתוח לפרוסקופי שהסתיים בפגיעה בטבור ולאחר מכן בכריתת טחול. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בגין רשלנות רפואית. ההחלטה לבצע ניתוח לפרוסקופי, כמו גם המשך הניתוח למרות ההידבקויות שנצפו, נמצאה סבירה ועולה בקנה אחד עם הנורמות הרפואיות המקובלות. השופטת דחתה גם את הטענה לחוסר הסכמה מדעת מספקת, וקבעה כי עדותו של התובע לוקה בחוסר אמינות. כמו כן, בית המשפט קבע כי הרשומה הרפואית מספקת וכי אין צורך בחיסון טרם הניתוח. בכך נדחתה בקשת התובע לפיצויים, שכן השופט הגיע למסקנה שלא הייתה רשלנות או פגיעה באוטונומיה. השופטת גם הורתה לתובע לכסות את הוצאות הנתבעים, וקבעה את הסכום על 15,000 ₪. פסק הדין כלל הצהרה על זכות ערעור והתיר את פרסום ההחלטה תוך השמטת פרטים מזהים של התובע.