בע"מ 75373-12-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון בבע"ם 75373-12-25, המבוסס על הנתונים המצויים בהחלטה בלבד: ### **ניתוח משפטי: רע"א (בע"ם) 75373-12-25** #### **1. רקע עובדתי ודיוני** ההחלטה עוסקת בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על החלטת ביניים, שעניינה חיוב באגרה בהליך רכושי בין בני זוג לשעבר. המבקש עתר למחיקת תביעת המשיבה בטענה לאי-תשלום אגרה מספקת (טענה כי מדובר בתביעה לסכום קצוב המחייבת אגרה גבוהה יותר). בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה הן לגופה (קביעה כי אין מדובר בתביעה לסכום קצוב) והן מטעמי שיהוי ניכר (שלוש שנים). בית המשפט המחוזי אישר החלטה זו, ובית המשפט העליון דחה את הבקשה למתן רשות ערעור. #### **2. עקרונות משפטיים וחידושים** **א. אמת המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (הלכת חניונים):** בית המשפט העליון מחדד ומיישם את ההלכה המושרשת לפיה רשות ערעור בגלגול שלישי אינה ניתנת כדבר שבשגרה. ההחלטה מדגישה כי על המבקש להראות כי הבקשה מעוררת "שאלה עקרונית" החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים או כי נגרם "עיוות דין" חמור. במקרה דנן, בית המשפט קבע כי הבקשה אינה עומדת ברף זה. **ב. התערבות בהחלטות ביניים בענייני אגרה:** חידוש/חיזוק הלכתי העולה מההחלטה הוא הגישה המצמצמת של ערכאת הערעור העליונה כלפי החלטות ביניים הנוגעות לחיוב באגרה. בית המשפט ציין כי: * מדובר בהחלטות בעלות אופי פרוצדורלי-טכני מובהק. * הנטייה של ערכאות הערעור היא לא להתערב בשאלות אגרה לאחר שנבחנו בשתי ערכאות קודמות, אלא אם מדובר בטעות משפטית מהותית וגלוי לעין. **ג. דוקטרינת השיהוי בהליכים אזרחיים:** אחד הנדבכים המרכזיים שחיזקו את החלטת הערכאה הדיונית (שאושרה על ידי העליון) הוא קיומו של **שיהוי ניכר**. בית המשפט מחיל עקרון משפטי לפיו טענות פרוצדורליות (כמו גובה אגרה), הנשמרות למשך תקופה ארוכה (במקרה זה – שלוש שנים), מאבדות ממשקלן. המשמעות המשפטית היא שצד להליך אינו יכול "להשתהות" בטענות פורמליות במטרה לעכב את בירור הסכסוך המהותי. #### **3. מסקנות וסיכום** החלטה זו מהווה תזכורת לכך שבית המשפט העליון אינו משמש כערכאת ערעור נוספת על החלטות פרוצדורליות של בתי המשפט למשפחה, בפרט כאשר מדובר בטענות אגרה. **החידוש המשתמע:** קיים קושי ממשי להשיג ערכאה שלישית בטענות שאינן נוגעות למהות הסכסוך (המזונות או הרכוש עצמו), אלא לסדרי הדין והאגרות. השילוב בין החלטה המבוססת על שיקול דעת דיוני לבין שיהוי משמעותי בהעלאת הטענות, מהווה חסם גבוה בפני המבקש להתערבות ערכאת הערעור העליונה.