ת"א 233/95

תקציר

עניינו של פסק הדין בתאונת דרכים שאירעה ביום 15.9.93, בה נפגע התובע מאוטובוס ונפצע. הנתבעים מודים באחריות והמחלוקת נסובה סביב גובה הפיצויים שייפסקו. הסוגיות המרכזיות הן מידת הנכות הרפואית והתפקודית של התובע, אובדן השתכרות או כושר השתכרות, דרישות בעבר ובעתיד לסיוע מאחרים והוצאות ניידות וטיפול רפואי בעבר ובעתיד. בית המשפט קבע את הנכות הרפואית של התובע בשיעור של 38.5%, לרבות נכויות הקשורות לאורתופדיה ופלסטיקה, עיניים, פסיכיאטריה ובעיות פה ולסת. הנכות התפקודית שלה מוערכת ב-20%, תוך התחשבות בכמה מגבלות בראייה, בהתנהגות וביכולות הליכה ועמידה. מבחינת פיצוי כספי, זכאית התובעת לקבל 10,000 ₪ בגין אובדן השתכרות בעבר ו-150,000 ₪ בגין אובדן כושר השתכרות עתידי, שכן התאונה הפחיתה משמעותית את סיכוייה לקידום מקצועי ולהמשך העסקה בחברה הקודמת. בגין הזדקקות לעזרת הזולת, נפסקים לתובע 10,000 ₪ עבור העבר ו-3,000 ₪ עבור העתיד, הקשורים בעיקר לניתוח עתידי. הוצאות הניידות נקבעות על 2,899 ש"ח לעבר ו-15,000 ש"ח לעתיד, ואילו ההוצאות הרפואיות והאחרות נאמדות ב-4,000 ש"ח לעבר ו-24,890 ש"ח לעתיד, כולל עלויות מדרסים והחלפת כתרים דנטליים. בנוסף, נפסק לתובע 6,843 ₪ הוצאות משפט. סך הפיצויים, לאחר ניכוי תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי ותשלום חד פעמי קודם, מסתכם בסך 206,732 שקל, בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור 13% ומע"מ, צמוד למדד יוקר המחיה, וריבית מיום פסק הדין. הנאשמים נושאים באחריות, כאשר נאשם 1 אחראי על נתח הרוב ונאשמים 2 ו-3 על יתרת האחוז.