בג"צ 36/77

תקציר

בית המשפט הגבוה לצדק קבע כי אין לו סמכות להיעתר לבקשת העותרת למתן צו המורה למשיב, בעלה, למסור את ילדיהם למשמורתה, שכן טרם דן בית המשפט בשאלת המשמורת, וקיימת מחלוקת של ממש באשר לזכות לעשות כן. בית המשפט הדגיש כי סמכותו תלויה בהיעדר מחלוקת בתום לב בין ההורים בנוגע לזכות המשמורת. במקרה דנן, הן העותר והן המשיב עלו לישראל מכוח חוק השבות בשנת 1966, הפכו לתושבי קבע, וכאן נולדו שני ילדיהם. למרות שהמשפחה נסעה לארגנטינה בשנת 1974, הראיות מצביעות על כך שהתכוונו לחזור לישראל, והילדים נולדו להורים יהודים ונרשמו ככאלה במרשם האוכלוסין. מאחר שמקום מגוריהם של הילדים נותר בישראל, ופעולותיו של המשיב בהחזרתם לארץ לא היו בגדר הפרת זכות משמורת בתום לב, דחה בית המשפט את הבקשה לסעד הביאס קורפוס ללא הוצאות, והותיר את העניין להכרעתו של בית המשפט המחוזי.