ע"מ 552/06

תקציר

שלושה ערעורים נפרדים הוגשו על קביעות השומה של המשיב על ידי שני מערערים, אייל אריאלי ויואב זלצמן, בנוגע למס ההכנסה שלהם. המערערים טענו כי יש למסות את רווחיהם ממימוש אופציות לרכישת מניות בשיעור של 35% כרווחי הון ממכירת ניירות ערך זרים. לחילופין, הם טענו כי יש למסות את ההכנסה בשיעור של 42.5% באמצעות הסכמי פשרה עם המשיב. לבסוף, הם טענו כי תיקון 132 לפקודת מס הכנסה קובע שיעור מס שלא יעלה על 35%. המשיב, לעומת זאת, טען כי הרווחים מהווים שכר עבודה ויש לחייבם במס בשיעור המס השולי. הרכב קודם השעה את החקירה בערעורים אלה בהמתנה לפסיקת בית המשפט העליון בערעורים דומים, שפסק מאוחר יותר לטובת המשיב. בית המשפט מצא כי טענתם העיקרית של המערערים – לפיה רווחיהם היו רווחי הון – פסולה בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון. משכך, לא יכול היה בית המשפט לקבל את ערעורי המערערים ולהורות למשיב להטיל שיעור מס נמוך מהשיעור השולי הנדרש בחוק. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המשיב לא היה חייב להתקשר בהסכמי פשרה עם המערערים שכן עניינם לא עמד באמות המידה הנדרשות. בית המשפט דחה גם את טענות המערערים ביחס לתיקון 132, וקבע כי לשונה הברורה של הוראת המעבר של התיקון מחייבת החלת שיעור מס גבוה יותר. לפיכך, דחה בית המשפט את שלושת הערעורים במלואם והורה למערערים לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.