עת"מ 33749-07-22

תקציר

הפרשה נסובה סביב חוק חופש המידע ויחסי הגומלין שלו עם הוראות סודיות אחרות בדין הישראלי. העותרת ביקשה מהמפקח על הביטוח מידע הנוגע לאישורים והשגות בנוגע לתוכניות ביטוח מבנים. המפקח על הביטוח סירב למסור את המידע, בנימוק של סעיף 9(א)(4) לחוק חופש המידע, האוסר על גילוי מידע שלא ניתן לגלותו על פי כל דין, במקרה זה, חוק הפיקוח. החוק האחרון קובע הוראת סודיות רחבה, המחייבת את הממונה ועובדיו שלא לגלות מידע שהושג מתוקף תפקידם או סמכויותיהם, אלא בנסיבות מוגבלות. בית המשפט מסכים עם עמדת המפקח על הביטוח ודוחה את העתירה, בקובעו כי תניית החיסיון חלה על המידע המבוקש. זה כולל אישורים, התנגדויות והודעות על תוכניות ביטוח, מכיוון שהם שזורים במידע סודי. בית המשפט מתייחס גם לסוגיות משפטיות אחרות הנוגעות לחופש המידע, להבחנה בין סודיות לחיסיון ולתפקידם של בתי המשפט באיזון אינטרסים לפי חוק חופש המידע. בנוסף, פסק הדין נוגע בעניינים פרוצדורליים, לרבות הגשת העתירה במועד וקבילות מוצגים נוספים. העותר חויב לשלם לכל אחד מהמשיבים 12,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, והעתירה נדחית.