רע"א 5071/23

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי בעניין נספח 13, וקבע כי היא אינה קבילה אך אינה חסויה. על פי סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט, ערעור יינתן רק אם הדחייה עלולה לפגוע באופן מהותי בזכויות הצדדים או לגרום לנזק ממשי, מה שלא היה המקרה כאן. בית המשפט הדגיש את ההבחנה בין "חיסיון" לבין "קבילות". המסמך המדובר, ששימש במשא ומתן לפשרה, היה נגיש לכל הצדדים ולא הצדיק סודיות, רק אי קבילות. בית המשפט ציין כי מסמכים ממשא ומתן לפשרה אינם קבילים בדרך כלל כדי לעודד דיאלוג פתוח ללא חשש משימוש מזיק בהליכים משפטיים. מאחר שנספח 13 לא היה חסוי, הכללתו לא פגעה במבקש. קביעת קבילותה כרוכה בחקירה עובדתית, המתאימה רק לאחר הצגת ראיות מלאות. החלטתו של בית משפט קמא בשלב זה הייתה זמנית ולא מחייבת, והותירה את פסק הדין הסופי לאחר תצהירים וחקירות נגדיות. מאחר שהמצב לא הצדיק חריגה מהכללים המקובלים, הבקשה נדחתה ולא הוצא צו הוצאות. לפיכך, החלטת הביניים נותרה ללא שינוי, ומעודדת פסיקה עתידית בקבילות כאשר קיימות ראיות מלאות.