ע"ר 24960-09-25

תקציר

## ניתוח משפטי של החלטת בית משפט לענייני משפחה בע"ר 24960-09-25 פלונית נ' אלמוני ואח' החלטה זו עוסקת בבקשת המערערת (המבקשת) לפטור מהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בהליך ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל. הניתוח יתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים העולים מההחלטה. **1. עקרונות משפטיים בבחינת בקשה לפטור מהפקדת ערובה:** * **כלל ויוצא מן הכלל:** בית המשפט מדגיש כי הפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבים היא הכלל, הן בהליכים אזרחיים (תקנה 135 לתקנות סדר הדין האזרחי) והן בהליכי הוצאה לפועל (תקנה 120(ז) לתקנות ההוצאה לפועל). הפטור מהפקדה מהווה חריג, ודורש עמידה בשני תנאים מצטברים: * **חוסר יכולת כלכלית:** לא די בהכבדה כלכלית, אלא נדרשת תשתית ראייתית יציבה המוכיחה כי אין באפשרות המערער להפקיד את הערובה או לגייס את סכומה. נדרשת הוכחה שלא עלה בידו להיעזר בסביבתו הקרובה. * **סיכויים לכאורה גבוהים לערעור:** לא די בהוכחת סיכוי כלשהו, אלא נדרשים סיכויי הצלחה גבוהים יותר מאשר בבקשה לפטור מתשלום אגרה. * **איזון בין זכויות:** ההחלטה מדגישה כי ההחלטה בעניין הפקדת ערובה היא פרי של איזון בין זכות הגישה לערכאות (זכות חוקתית) לבין זכותו של המשיב שלא להיות מוטרד בהליכי סרק ולהיפרע את הוצאותיו. * **חובת הוכחה:** הנטל להוכחת התקיימות התנאים לפטור מוטל על המבקש. **2. חידושים ודיון משפטי ייחודי בהחלטה:** * **השוואת אמות מידה בין ערעור אזרחי לערעור הוצאה לפועל:** בית המשפט דן באריכות בשאלה האם אמת המידה לבחינת בקשה לפטור מהפקדת ערובה בערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל זהה לזו החלה בערעור אזרחי. * **ההלכה המתגבשת:** בית המשפט מזהה מגמה בפסיקת בית המשפט העליון להשוות את ההליכים. הוא מצטט את דברי השופטים דצניגר, ברק-ארז וזילברטל, אשר תומכים בגישה זו, לפיה גם בהליכי הוצאה לפועל, יש לבחון את שאלת הפטור לפי אמות מידה דומות לאלו החלות בהליכים אזרחיים, ובפרט את הצורך להוכיח חוסר יכולת כלכלית וסיכויים טובים לערעור. * **התאמה לערעור על סמכויות רשם ההוצאה לפועל:** בית המשפט מוסיף כי בערעור על החלטה בבקשה לחיוב צד ג' בחוב הפסוק (סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל), שהינה סמכות שיפוטית של רשם ההוצאה לפועל, הערעור דומה יותר לערעור אזרחי. זאת, מכיוון שבמקרים אלו, "ההנחה היא כי פסק-הדין עליו משיגים נכון הוא", ולכן הצדק עם הגישה המחייבת הפקדת ערובה ובחינת הפטור לפי אותן אמות מידה. * **היקף ההוכחה הנדרשת למצבה הכלכלי:** בית המשפט מפרט את הדרישות הראייתיות להוכחת חוסר יכולת כלכלית. המבקשת לא עמדה בהן, שכן הסתפקה בהגשת דפי חשבון עו"ש, ללא צירוף מסמכים על מקורות הכנסה, דף יתרות, תדפיסי כרטיסי אשראי או הצהרה על מצבת נכסיה. עצם היותה מיוצגת באופן פרטי ובעלותה במחצית דירת המגורים מהווים שיקול נגד הפטור. * **בחינת סיכויי הערעור:** בית המשפט מביע ספק לגבי סיכויי הערעור, תוך הדגשת כי ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בקביעות עובדתיות של רשם ההוצאה לפועל, וזאת גם בהתחשב בכך שערעור זה הינו בזכות (סעיף 80(ב1) לחוק ההוצאה לפועל). כמו כן, בית המשפט דוחה את טענת ההשתק, שכן מהות הדיון (בעלות בכספים בחשבון בנק) עשויה להשתנות. * **שיקולים נוספים:** בית המשפט מתייחס למתן ההחלטה בעניין סכום הערובה, כמשקלל את הצורך בפתיחת שערי הערכאות אל מול זכותם של המשיבים שלא להיות מוטרדים. **3. מסקנה:** ההחלטה משקפת גישה מחמירה יחסית בבחינת בקשות לפטור מהפקדת ערובה, הן בהליכים אזרחיים והן בהליכי הוצאה לפועל. היא מדגישה את הצורך בתשתית ראייתית מוצקה להוכחת חוסר יכולת כלכלית ואת הסיכויים הגבוהים להצלחת הערעור. בהקשר של ערעורים על החלטות רשמי הוצאה לפועל, ההחלטה מציגה באופן ברור את ההתאמה בין אמות המידה הנדרשות לבין אלו החלות בהליכים אזרחיים, במיוחד כאשר מדובר בהחלטות בעלות אופי שיפוטי מובהק. הדרישה הראייתית המפורטת ביחס למצבה הכלכלי של המבקשת מהווה הדגשה של אמת מידה זו.