ע"א 741/82

תקציר

בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, והעניק למשיבה מס' 1 (האישה) מחצית מהבעלות בדירה שנבנתה בחלקה 17/1 בקריית מוצקין, בהתבסס על חזקת שיתוף הנכסים בין בני זוג. תיק זה התמקד בהסכם השיתוף המשתמע בין המערער (הבעל) לבין האישה, שנישאו בשנת 1933 ולאחר מכן חוו נישואין בעייתיים. הבעל רכש את הקרקע בשנת 1943 ורשם אותה על שמו, מתוך כוונה לבנות בית משפחה, בו התגוררו לאחר השלמתו. למרות מערכת היחסים הסוערת של בני הזוג ובסופו של דבר גירושין, בית המשפט מצא את הבעלות המשותפת על הדירה מוצדקת בשל החיים המשותפים הממושכים שלהם ומאמץ משותף בניהול האחריות הביתית והכלכלית. היעדרותו הממושכת של הבעל באוסטרליה, שבמהלכה החזיקה האישה בדירה, וחוסר התנגדותו לכך שהיא תגור בה, תמכו עוד יותר בחזקת הבעלות המשותפת. בית הדין דחה את טענת הבעל כי האישה ויתרה על זכויותיה בכך שלא טענה אותן במהלך הגירושין, והדגיש כי אי אזכור חלוקת הנכסים במהלך הגירושין אין משמעותו ויתור על זכויותיה. בנוסף, ציין בית המשפט כי השימוש שעשתה האישה בכספים ממכירת בית קפה שנבנה חלקית בנכס, על פי ייפוי כוח של הבעל, נועד לתמוך במשפחה בזמן היעדרותו ולא שלל את זכאותה לדירה. בית המשפט דחה את תביעת הפינוי של הבעל לאחר מכן ואימץ את הדעה כי שמירה על השלום בתוך המשפחה עדיפה על סכסוכים משפטיים נוספים. פסק הדין הדגיש את חשיבותם של הסכמים מכללא בנישואין כאשר הנחת הבעלות המשותפת בנכס המגורים חזקה אלא אם כן היא סותרת זאת במפורש. לפיכך נדחה הערעור, והבעל חויב לשאת בהוצאות המשפט של האישה אם לא יושג פיוס משפחתי.