בש"פ 2309/18

תקציר

ערעור זה עניינו במסגרת הפרוצדורלית לבקשה לעיון חוזר בגובה הערבות שנקבע לשחרורו של עציר הממתין לסיום משפטו באשמת שחיתות רחבת היקף. הערעור נסוב סביב סעיף 52(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר לעצורים שאין באפשרותם להמציא את הערבות הנדרשת לבקש דיון חוזר בעניינם. המערער, הנתון במעצר מזה 20 חודשים וממתין למשפטו בגין שוחד, גישור בשוחד, הלבנת הון, גניבה על ידי עובד, רישום כוזב במסמכי תאגיד ומרמה, ניסה שוב ושוב להקל בתנאי שחרורו, קרי הערבות בסך שני מיליון ש"ח, ללא הצלחה. בתי המשפט דחו את בקשותיו בשל סיכון הטיסה של המערער. גם ערעוריו הקודמים לבית המשפט העליון, שבחן את בקשותיו במסגרת בקשה "רגילה" לעיון חוזר, נדחו. השופטת פרוקצ'יה מוצאת כי היה מקום לדון בבקשות המערער לפי סעיף 52(ב) ולא לפי סעיף 52(א) לחוק המעצרים, הקובע מסגרת פרוצדורלית שונה. היא מדגישה כי תכליתו של סעיף 52(ב) היא למנוע את מעצרו של אדם בשל מחסור בכספים ומאפשרת לבית המשפט לחקור את יכולותיהם הכלכליות של המערער ובני משפחתו. השופט מציין כי חששו של המערער מפני בריחה אינו מופרך, נוכח בריחתו הקודמת ומידע מודיעיני המצביע על כוונתו להימלט. עם זאת, היא מדגישה את הצורך לבחון מחדש את עניינו של המערער, בהתחשב בזמן שחלף, באורכו הצפוי של המשפט, בחוסר האמון של קרוביו במערער ובסכומים הניכרים שהוקפאו מנכסיו. בסופו של דבר, מורה השופטת פרוקצ'יה להחזיר את התיק לבית משפט קמא לעיון חוזר לפי סעיף 52(ב) לחוק המעצרים, על מנת להחליט האם המערער יכול לקיים באופן סביר את תנאי הערבות הנוכחיים והאם יש לתקן תנאים אלה, ואם כן, לקבוע את התיקונים המתאימים. החלטה זו, מסכמת השופטת פרוקצ'יה, תבטיח כי המערער לא יעוכב רק בשל אי יכולתו לשלם.