ת"א 1703/01

תקציר

התובע, שהיה אז בן 46, נפגע בתאונת דרכים ותבע פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבעים לא חלקו על אחריותם אלא טענו לגבי גובה הפיצוי הכספי. בית המשפט מינה שלושה מומחים רפואיים להעריך את נזקי התובע, וחוות דעתם אומצה במידה רבה על ידי בית המשפט. המומחים מצאו כי התובע סבל מנכות אורתופדית קבועה בשיעור של 27%, נכות פסיכיאטרית בשיעור של 10% ונכות בשיעור של 5% בניתוחים פלסטיים עקב צלקות. בית המשפט קיבל גם את טענת התובעת כי שכרה כלל הכנסות מדווחות ולא מדווחות, והעמיד את שכרה החודשי על 6,500 ₪. בית המשפט קבע את נכותה התפקודית של התובעת בשיעור של 60%, בהתחשב בעבודתה הספציפית כתופרת, חוסר השכלה, גיל ומצב משפחתי. כתוצאה מכך, נפסקו לתובעת 3,900 ₪ לחודש בגין הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, בסך כולל של 364,000 ₪ ו-570,179 ₪ בהתאמה, שניהם בתוספת ריבית מאמצע התקופות. כמו כן נפסקו לתובע 10,000 ₪ עבור סיוע בעבר ובעתיד מאחרים, 15,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, 70,000 ₪ עבור כאב וסבל ו-10,000 ₪ עבור התאמות דיור. סכומים אלה חויבו בניכוי קצבאות שהתקבלו ותשלומים קודמים, בסך 57,696 שקל. הפיצוי הסופי שנפסק לתובע עמד על 885,226 ₪, כולל 13% בתוספת מע"מ. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 18.1.07.