רע"א 9247-07-19

תקציר

פסק הדין הנדון נעתר לבקשת רשות הערעור, דן בבקשה כערעור ודוחה אותה לגופה. מדובר בתביעה שעניינה הסכם אופציה לרכישת דירת מגורים, שם טענו הנתבעים כי יש לדחות את התביעה בשל היעדר סמכות עניינית, שכן התביעה מתייחסת למקרקעין, המצויים בסמכותו של בית המשפט המחוזי. התובעים, לעומת זאת, טענו כי הסכם האופציה יוצר זכות מחייבת ולא זכות קניינית, ולכן שווי התביעה, אותו ניתן להעריך בכסף, צריך לקבוע את סמכות השיפוט. הן בית משפט קמא והן פסק הדין הנוכחי מסכימים עם עמדת התובעים. בפסק הדין מוסבר כי הסעד המבוקש בתביעה אינו הכרעה בזכות קניינית, אלא אכיפה של תניית חוזה, ולפיכך אין מדובר ב"תביעה הנוגעת למקרקעין" כהגדרתה בסעיף 51(א) לחוק בתי המשפט. תחת זאת, מדובר בתביעה חוזית, שסמכות השיפוט שלה נקבעת לפי שוויה. שווי התביעה, התואם את ההפרש בין שווי הדירה לבין מחיר הרכישה הנקוב בהסכם האופציה, עומד על 1,070,000 ₪, המצוי בסמכותו של בית משפט השלום. אשר על כן, העתירה לדחיית התביעה מחמת חוסר סמכות נדחית, והמבקשים נדרשים לשאת בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורכי הדין.