בש"פ 5152/11

תקציר

המערער, הנמצא במעצר וממתין למשפטו בגין ריבוי עבירות מין, עתר לשחרורו בטענה לשחיקה משמעותית בראיות התביעה. בית המשפט דוחה טענה זו, ולא מוצא היפוך משמעותי או שחיקת ראיות המצדיקים את שחרורו. טענות המערער, המתמקדות בשלושה אישומים ספציפיים – אונס, ניסיון למעשה סדום ומעשה מגונה – אינן משכנעות. אשר לאישום האונס, פרשנותו של המערער לעדות המתלוננת אינה נתמכת; זה דווקא מחזק את עמדת התביעה. באישומים של ניסיון לביצוע מעשה סדום ומעשה מגונה מבקש המערער לנתק את הקשר בין המרמה הנטענת לבין המעשים, אך בית המשפט אינו מוצא מהפך ראייתי של ממש. המערער מצביע גם על סתירות באישום האחד עשר הנוגעות למעשים מגונים, אך בית המשפט אינו מגלה שחיקה משמעותית. באשר לעבירת מעשה סדום, מעלה המערער השערות בדבר מעשיה של המתלוננת, אשר בית המשפט סבור כי הן ספקולטיביות ואינן מתאימות לשלב זה של ההליך. בית המשפט מגיע למסקנה כי לא חלה שחיקה מהותית בראיות ודוחה את הערעור. בהתייחסו לבקשת התביעה להארכת מעצרו של המערער, נעתר בית המשפט לבקשה בשל מסוכנותו הגבוהה של המערער לציבור וחלקו בהארכת המשפט. התחכום והחומרה של המעשים המיוחסים לו, לצד חוסר אמינותו, מצדיקים את מעצרו. כמו כן, בית המשפט מחויב לסייע למערער בניהול הקשיים הניצבים בפניו כבעל דין עצמאי בהשגת עדים. לפיכך, מעצרו של המערער מוארך ב-90 יום, דבר המדגיש את הצורך של בית המשפט המחוזי לזרז את המשפט. פסק הדין ניתן ביום 21.7.2011.