בר"ע 698/00

תקציר

התיק סובב סביב השאלה האם לרואה חשבון יש זכות לעכב מסמכים של לקוח כבטוחה לחוב לכאורה שלא שולם. המבקשים, שסיפקו שירותי ראיית חשבון למשיבים, סירבו להחזיר את מסמכיהם של האחרונים ודרשו תשלום יתרת חוב בסך של כ-40,000 ₪. המשיבים תבעו פיצויים והחזרת המסמכים, מה שהוביל לצו בית משפט זמני לטובתם. המבקשים ערערו, ובית המשפט המחוזי קבע כי אמנם לרואי חשבון יש זכות שעבוד, אך שגה בית משפט קמא בכך שלא הפעיל שיקול דעת. שופט בית המשפט המחוזי, השופט הנדל, הסביר כי זכות השעבוד היא סוג של עזרה עצמית, המאפשרת לצד לעכב רכוש של אחר ללא התערבות בית המשפט. זכות זו היא חוקית ואינה מחייבת את תיקון החוב, אך על בית המשפט להפעיל שיקול דעת במקרים כאלה. השופט הנדל קבע כי המסמכים כפופים לשעבוד, בהיותם נכסים יקרי ערך, אך היה על המבקשים להפעיל שיקול דעת גם כן. מאחר שהייתה מחלוקת על גובה החוב, החזרת המסמכים הותנתה בכך שהמשיבים יפקידו 30,000 ₪ כבטוחה. הערעור התקבל אפוא, והמשיבים יקבלו את מסמכיהם עם הפקדת הסכום האמור. הוצאות בסך 2,000 ₪ נפסקו למבקשים בגין הליכי הערעור.