ע"פ 645/81

תקציר

פסק הדין דן בעניינו של מנהל עבודה בחברה למפעלי ים המלח שהורשע בהפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. המערער, שהיה אחראי על חלוקת העבודה בין בעלי המשאיות וקביעת אופן התשלום שלהם, הואשם בכך שאישר רישום כוזב שגרם לנהג לשלם שכר יתר. בית המשפט המחוזי הרשיע אותו, ובית המשפט העליון דחה את ערעורו. דעת הרוב, שנכתבה על ידי השופט ברק, אישרה את ההרשעה, ואילו השופט כהן התנגד. השופט ברק הדגיש כי מעשיו של המערער, שהיו כרוכים בהזמנת רישום כוזב וכפל תשלום עבור אותה עבודה, היוו הפרת אמונים שכן הם חרגו מעקרונות היושר והאמת. הרישום הכוזב עצמו נחשב מזיק לציבור ומילא אחר דרישות העבירה. בנוסף, הוכחה כוונתו הפלילית של המערער, שכן הוא היה מודע למעשיו ולהשלכותיהם. עוד הבהיר השופט ברק כי עבירת הפרת האמונים אינה דורשת רווח אישי ויכולה להתרחש כאשר עובד ציבור פועל במה שהוא תופס כאינטרס הציבורי. השופט כהן טען בהתנגדותו כי מעשיו של המערער לא עלו כדי כפל תשלום וכי הרישום הכוזב נבע מאי הבנה ומהסבר לא הגיוני. לדברי השופט כהן, התנהלותו של המערער הייתה צריכה לקבל גושפנקא מנהלית אך לא לעלות לכדי עבירה פלילית. השופט בייסקי הסכים עם דעת הרוב של השופט ברק והדגיש כי ממצאי בית המשפט המחוזי מבוססים היטב בראיות.