ע"א 668/71

תקציר

פסק הדין הנדון נובע מערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה שעניינה תקיפה על רקע עבודה שגרמה למשיב נזק. פסק דינו של בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, תוך הכרה באחריותו של המערער לפצות את המשיב בגין נזקיו. על פי פסק הדין, על המערערת לשלם למשיב פיצויים בסך 19,500 ל"י, הכוללים 12,000 ל"י בגין כושר השתכרות מופחת ו-7,500 ל"י בגין כאב וסבל. פסק הדין גם ניכה 5,137.50 ל"י לטובת המוסד לביטוח לאומי לכיסוי הגמלאות ששילמו למשיב בעקבות התקיפה. בית המשפט העליון דחה את הערעור בעניין גובה הפיצוי וזכות המוסד לביטוח לאומי להחזר, וקבע בתום לב את תביעת התגמולים של המשיב????. בפסק הדין הודגש כי תגובתו האלימה של המערער לקטטה, שהסתיימה בתקיפה, לא הייתה מוצדקת. זאת ועוד, בית המשפט תמך בגישתו של בית המשפט המחוזי לאמוד את הפסדי ההשתכרות של המשיב בעולם ולא לחשב אותם בפירוט, נוכח היעדר נתונים מדויקים. השופטים הזהירו מפני ויכוחים ממושכים על חישובים ספקולטיביים ועודדו את השימוש בשיטת האומדן העולמית, בתנאי שהיא שוקלת את כל הגורמים הרלוונטיים. עוד העיר בית המשפט העליון כי יתערב בהערכת כושר ההשתכרות העתידי של בית משפט קמא רק בנסיבות חריגות. בדחותו את הערעור נגד המשיב, הורה בית המשפט למערערת לשאת בהוצאות משפטם, בסך 1,000 ל"י. פסק דין זה מחזק את העיקרון כי תגובות אלימות לקטטות מילוליות, כמו במקרה זה, לא יהיו נסבלות וכי שיטת האומדן העולמית לחישוב נזקים מוצדקת במצבים מסוימים.