ת"א 27117-05-11

תקציר

השופט קבע כי יש לדחות את תביעת התובע, שהוגשה למעלה מעשר שנים לאחר תאונת עבודה, משום שהיא חורגת מתקופת ההתיישנות בת שבע השנים. התובע ניסה לטעון כי יש להקפיא את תקופת ההתיישנות, תוך הסתמכות על סעיפים 15 ו-16 לחוק, המאריכים את תקופת ההתיישנות כאשר תביעה נדחית ולאחר מכן מוגשת מחדש. עם זאת, השופטת הסכימה עם הנתבע כי חוסר שקידתו של התובע במימוש תביעתו הראשונית מצביע על נטישת התביעה. התביעה הראשונה נדחתה ארבע פעמים בשל חוסר המעש של התובע, והשופטת ציינה כי התובע גילה חוסר עניין בתביעה. יתר על כן, השופט מצא כי התובע לא הוכיח כי הוגשה לנתבע התביעה הראשונית, מה שתרם אף הוא לרושם כי התובע אינו רציני בהתדיינות המשפטית. השופט הגיע למסקנה כי הוראות סעיף 15 אינן חלות במקרה זה, וגם אם כן, עדיין התביעה תידחה מאחר והתובע לא הגיש אותה בתוך התקופה הנדרשת של שנה לאחר הדחייה האחרונה. משכך, נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.