תא"ח 748-07-11

תקציר

פסק הדין מקבל את תביעת עמידר לפינוי כנגד הנתבעים, נכדיו של הדייר המנוח, ומורה על פינוי בתוך 90 יום. השופטים לא שוכנעו מטענות הנתבעים בדבר שיהוי וחובה שלטונית, הגנה לפי חוק הגנת הדייר, משמעות פסק הפינוי נגד המנוח והפרת ההסדר מצד עמידר. עוד נקבע בפסק הדין כי הנתבעים אינם יכולים להיחשב כדיירים ממשיכים כהגדרתם בחוק זכויות הדייר, שכן הם לא התגוררו עם המנוחה לפחות שלוש שנים לפני פטירתה, ועל כן אין להם את הזכויות הכרוכות בהמשך השכירות. הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות למגוריהם בדירה במהלך התקופה הקובעת, והראיות מצביעות על כך שהמנוחה עצמה עזבה את הדירה לפני מותה. כמו כן, החלטות ועדות האכלוס נמצאו סבירות ונקיות מפגמים. למרות שהנתבעים שיפצו את הדירה, השופטים לא מצאו כי הדבר מקנה להם זכויות כלשהן בנכס, במיוחד בהתחשב בחוב המשמעותי שנצבר מדמי שכירות שלא שולמו. פסק הדין מצדד בטענת עמידר כי הנתבעים לא הוכיחו את מעמדם כשוכרים ממשיכים, ומורה על פינוי הנתבעים בהיעדר כל זכות חוזית בדירה.