בש"פ 1657/04

תקציר

הכרעת הדין נוגעת לשני הליכים הקשורים למעצרו של המשיב, חיים בן ישי. הראשונה היא הבקשה החמישית של המדינה להארכת מעצרו של בן ישי בתשעים יום, והשנייה היא ערעורו של בן ישי על ההחלטה להחזיקו במעצר עד תום ההליכים המשפטיים. המשיב ממתין למשפט באשמת רצח, ניסיון רצח ושימוש בחומר נפץ, שמקורם באירוע משנת 1999 בו נהרג ילד בן שלוש ואביו נפצע קשה על ידי פצצה. השופט מציין את ההיסטוריה הפרוצדורלית המורכבת של התיק, הכוללת הארכות מעצר מרובות של בן ישי וכמה ערעורים שלא צלחו. ההגנה טוענת כי חלה שחיקה בראיות המפלילות את בן ישי, אך השופט חולק על כך וקובע כי הראיות נותרו על כנן. הסוגיה המרכזית היא התארכות ההליכים, כאשר בן ישי עצור תשעה עשר חודשים וחצי ללא הכרעה. המדינה מבקשת להעיד נגד שותפו לכאורה של בן ישי, יחיא תורק, העומד לדין בנפרד בגין אותו אירוע. עם זאת, פסק דין קינסי מונע מהמדינה לעשות זאת לאלתר. כך נוצר מצב שבו משפטו של בן-ישי תלוי בהתקדמות משפטו של טורק, שאין לו לוח זמנים ברור. בעוד השופטים מכירים באורכו החריג של מעצרו של בן-ישי ובחוסר היעילות של ההליך המשפטי, הם מדגישים את האופי המחריד של הפשע לכאורה. כתוצאה מכך, השופט קובע כי בקשת המדינה להאריך את מעצרו של בן ישי בתשעים יום מתקבלת, ואילו ערעורו של בן ישי נדחה. השופט גם קורא לנשיא בית המשפט המחוזי לתעדף את משפטם של בן-ישי וטורק.