ע"א 1603/08

תקציר

בפרשת ש"א 19546/07 ו-24968/07 ביקשו המערערים להפחית את סכום העיקול על נכסיהם ולהמיר את ייחודם של העיקולים. הבקשה הראשונית נדחתה על ידי הרשם ש' ברוך ביום 5.2.2007, וערעור של השופטת ח' גרסטל הותיר את העיקול על כנו. לאחר מכן הגישו המערערים בקשת גיור שנדחתה על ידי הרשם אבי זמיר בדצמבר 2007 ושוב באפריל 2008, מה שהוביל לערעור הנוכחי. הערעור מבקש להפחית את סכום העיקול מ-2,600,000 ₪ ל-2,218,000 ₪, בטענה כי הסכום המקורי חושב בצורה שגויה. אולם, טענה זו נדחתה בעבר הן על ידי הרשם ברוך והן על ידי השופטת גרסטל ולא ניתן לשוב ולהיבחן כעת. המערערים אף ביקשו להשתמש בנכס שבבעלותם כעירבון, דבר שנדחה על ידי הרשם בשל היותו הנכס שייך למשיבים. עיקר הערעור נסב סביב פרשנותה ותחולתה של תקנות סדר הדין האזרחי, ובפרט תקנה 374(ב), המאפשרת עיקול על רכושו של המשיב שברשות המבקש. החלטות הרשם התבססו על ראיות עובדתיות והיו סבירות, ועל כן הערעור נדחה. המערערים נושאים בהוצאות המשפט של המשיבים, הכוללות 5,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין שכר טרחת עורך דין.