עמ"נ 41523-03-11

תקציר

לאחר ששקל בכובד ראש את החומרים הרבים שהוצגו ואת טיעוני הצדדים, החליט השופט לדחות את הערעור. עניינו בהחלטת הרשם שלא לפסול עצמו מתיק הקשור לעמותה בראשות המערער. המערערת ביקשה את פסילת הרשם, בהסתמך על החלטות שונות של הרשם בתיק, לרבות מינוי חוקר ופרסום דו"ח החוקר. עם זאת, השופט הסכים עם הרשם כי החלטות אלה, שהתקבלו לפני שנים, אינן מהוות אפשרות ממשית של משוא פנים או משוא פנים, ואינן עילה לפסילה. השופטת דחתה גם טענות הנוגעות לעוזר הרשם ולהליך מינויו, וכן טענות בדבר רדיפה אישית של המערער על ידי הרשם וצוותו, ולא מצאה כל הצדקה לטענות אלה. עוד טען המערער כי הרשם בדק מראש את תוקפו של דו"ח החוקר, אך השופט ציין כי דברי הרשם היו בתגובה לטענות המערער עצמו ולא הצביעו על עמדה סגורה. עוד הדגישה השופטת כי לדו"ח עצמו אין ערך אופרטיבי והחלטות הרשם לא התבססו עליו. בנוסף, השופט לא מצא עילה להתערב בהחלטת הרשם בעניין ההוצאות, שכן את בקשת הפסילה יזם המערער באופן אישי, והטלת הוצאות במקרים כאלה היא נדירה. לבסוף, נעתר השופט לבקשת המערער לתקן את פרוטוקול הדיון. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, והמזכירות הופנתה לשלוח את פסק הדין לבא כוח הצדדים באמצעות פקסימיליה.