ת"א 51126-05-10

תקציר

התובעת, אשר חתמה עם הנתבעים על שני הסכמי מכר לרכישת שתי חלקות קרקע בשנת 1991, לא החלה בבניית החלקות בתוך פרק הזמן הנקוב בהסכמים. הנתבעים הזהירו את התובע מפני ההפרה ולאחר מכן ביטלו את ההסכמים וסירבו למכור לו את הקרקע. התובע טען כי ההפרה אינה יסודית וכי ההסכמים בוטלו שלא כדין. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעת הפרה באופן יסודי את ההסכמים בכך שלא עמדה במועדי הבנייה, וכי הנתבעים מימשו כדין את זכותם לבטל את ההסכמים ללא התערבות מוקדמת של בית המשפט או צעדים נוספים. גם טענות התובעת בדבר נסיבות חיצוניות המונעות בנייה נדחו, שכן הראיות הראו כי ניתן היה לקבל את ההיתרים וכי ההפרה לא נבעה מחדל הכונס. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת התובע כי הביטול אינו תקף, שכן הוכח כי קיבל את הודעות הביטול. כמו כן, קבע בית המשפט כי התובע הציג מצג בפני חברת אמנה בע"מ, הרוכשים החדשים של החלקות, טרם רכישתם, והצהיר כי ויתר על זכויותיו בחלקות. מצג זה הוליד טענת השתק, שמנעה מהתובע לטעון לזכויות קנייניות. תביעתו הקודמת של התובע, אף שנדחתה בעילות שונות, תמכה אף היא בקביעה זו. כתוצאה מכך, נדחתה התביעה הנוכחית לזכויות קנייניות, והתובע חויב לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות ושכר טרחה בסך 7,000 ש"ח.