ה"פ 622/08

תקציר

המחלוקת נסובה סביב ההקדש שהותיר אחריו יצחק גברילוביץ לחלוקת פרסים לתלמידי ישיבה מצטיינים. התביעה, שהוגשה על ידי קרובי משפחה מסוימים של מקדישי ההקדש, מבקשת למנות נאמנים חדשים להקדש, בטענה כי הנאמנים הנוכחיים מפרים פסיקות קודמות של בית המשפט. הנתבעים טוענים כי התביעה נעדרת סמכות עניינית, שכן העניין מצוי בסמכותו של בית הדין הרבני, ומבקשים להידחות. התובעים, לעומת זאת, טוענים כי לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בהקדשות ציבוריים וכי מינוי נאמנים חורג מסמכותו של בית הדין הרבני. עם זאת, בית הדין מוצא כי ההקדש הוא הקדש דתי, שהוקם על ידי בית הדין הרבני, ולכן לאחרון סמכות שיפוט בלעדית בעניינים הנוגעים לניהולו הפנימי, לרבות מינויי נאמנים. גם בפסקי הדין הקודמים נקבע במפורש כי סמכותו של בית הדין הרבני מקיפה את כל העניינים הקשורים להקדש. זאת ועוד, הסעד המבוקש על ידי התובעים אינו רק מיותר אלא אף מטעה, שכן הוא מבקש לעקוף את היעדר סמכותו של בית המשפט המחוזי במינוי נאמנים. לפיכך, התביעה נדחית מחוסר סמכות עניינית, והתובעים נדרשים לשלם הוצאות משפט לנתבעים. פסק דין זה מחזק את עקרון הכבוד ההדדי בין הערכאות ומדגיש את הצורך להימנע מהליכים מקבילים.