רע"א 458/19

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים. ההחלטה המקורית דחתה את בקשת המבקשים לעכב את ביצוע המשכנתאות הרשומות על דירת המגורים שלהם. הבקשה הוגשה על ידי אישה וילדיה הקטינים, שטענו כי חתימותיה על הסכמי המשכנתא זויפו על ידי בעלה וכי היא אינה מבינה את מהות המסמכים עליהם חתמה בשל קשיי שפה ולחץ מצד בעלה. הבנק טען כי טיבם של המסמכים הובהר למבקש בעת החתימה. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה של המבקשת לעיכוב ביצוע, וקבע כי חזקה עליה שהבינה את תוכנם של המסמכים עליהם חתמה. עוד קבע בית המשפט כי סיכויי הצלחת תביעתה קלושים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת הבנק. המבקש ערער על החלטה זו, אך ערכאת הערעור, לאחר שדנה בבקשה, החליטה שלא להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי בעניין. ערכאת הערעור הסכימה עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי המבקשת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בהפרכת החזקה כי הבינה את המסמכים. זאת ועוד, בית המשפט לערעורים הסכים כי מאזן הנוחות נוטה לטובת הבנק, שכן שווי הדירה עולה על סכום החוב, והמבקשת וילדיה יכולים למצוא בית מגורים מתאים אחר עם יתרת החוב. בסופו של דבר, הגיעה ערכאת הערעור למסקנה כי בית המשפט המחוזי שקל ושקל כראוי את הגורמים הרלוונטיים ודחה את בקשת רשות הערעור. החלטה זו התקבלה מבלי שנשקלה תגובת המשיבים ולפיכך לא נפסקו הוצאות.