סע"ש 26601-05-17

תקציר

פסק הדין דוחה את תביעת התובעת לפיצוי בגין פיטורים לפי חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. השאלה המרכזית היא האם התובעת פוטרה במהלך חופשת הלידה בדצמבר 2016 או שמא נטשה את עבודתה באוגוסט 2016. עדותה של התובעת, לפיה הודיעה לנתבעת על חופשת הלידה שלה באמצעות בעלה ונהגיה ששימשו כמנהלי עבודה, לוקה בחוסר אמינות. השיחה על פיטוריה, שהתובעת טענה כי שמעה באמצעות הקלטה, לא אומתה, ופרטים מרכזיים לא היו עקביים, מה שיצר ספק לגבי גרסתה. יתר על כן, חוסר יכולתה של התובעת למסור תאריכי עבודה ופרטי שכר, בשילוב עם עדותו של בעלה על חלוקת השכר, מצביעים על כך שלא עבדה מעבר לאוגוסט 2016, דבר הסותר את טענתה כי עבדה עד אוקטובר. מאחר שבית הדין מגיע למסקנה שהתובעת נטשה את עבודתה, התביעה לפיצויי פיטורים נכשלת. תחת זאת, נדרש התובע לפצות את הנתבע בהוצאות בסך 6,000 ₪, בתוך 30 יום. השופטת, יעל אנגלברג שוהם, מדגישה כי התביעה נדחית בשל חוסר מהימנות גרסת התובע לאירועים. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים והם מקבלים הודעה על ההחלטה בדואר. לתובעת שמורה הזכות לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.