ת"פ 174/08

תקציר

הכרעת הדין מזכה את הנאשם מאי תשלום שכר מינימום לעובדו, כפי שנקבע בכתב האישום. הראיות שהציגה המאשימה לא הספיקו כדי להרים את נטל ההוכחה ולבסס את אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר. עובדות המקרה נוגעות לכתב אישום נגד הנאשם, בעל משק חקלאי במושב בצת, בגין הפרת חוק שכר מינימום בכך שלא שילם לעובדו התאילנדי, נמכות סופחצ'ה, שכר מינימום בחודשים נובמבר-דצמבר 2005 וינואר 2006. ביקור המפקחים במקום עבודתו של העובד בינואר 2006 גרר קנסות מנהליים, עליהם ביקש הנאשם להישפט. המאשימה טענה כי הנתבעת שילמה לעובד מתחת לשכר המינימום לשעה בסך 17.93 ש"ח, בסך 3,329 ש"ח במקום 3,729 ש"ח הנדרשים בחודשים נובמבר ודצמבר 2005. הנתבע טען כי שילם לעובד את שכר המינימום החודשי המלא. עם זאת, השופט פסק לטובת הנאשם, בנימוק של ספק סביר בשל היעדר ראיות מספיקות. הימנעותה של המאשימה מחקירה יסודית וגביית עדויות מהעובד, כמו גם היעדר רישומי נוכחות, הובילו לאי ודאות לגבי שעות העבודה בפועל של העובד. השופטת הדגישה כי רשלנות המפקחים באי ראיון העובד או מנהל החשבונות, יחד עם רישומי העבודה בכתב ידו של העובד, הותירו אי ודאות רבה מדי ללא פתרון. זאת ועוד, השופטת ציינה כי הראיות שהציגה המאשימה, לרבות חקירת הנאשם ותלושי השכר של העובד, לא הוכיחו באופן חד משמעי כי העובד עבד 208 שעות בחודש נובמבר 2005. השופט הגיע למסקנה כי המאשימה לא עמדה בהצלחה בנטל ההוכחה, מה שהוביל לזיכוי הנאשם. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 17.10.2013.