LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 25107-09-19

הכרעת-דין שלום ירושלים

📋
מספר הליך25107-09-19
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך3 בפברואר 2022
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטההכרעת-דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ' אדם עוודאלה
👨‍⚖️
שופטיםאיתן כהן

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי של פסק הדין בעניין מדינת ישראל נ' עוודאלה ואח' (ת"פ 25107-09-19)** **1. מבוא והצגת העובדות** פסק הדין עוסק במקרה של תקיפת שוטרים והתנגדות למעצר, כפי שנטען בכתב האישום. האירוע התרחש בעת ששוטרים, בליווי נציג חברת חשמל, הגיעו לביתם של הנאשמים לצורך ביצוע חיפוש בחשד לגניבת חשמל. לטענת התביעה, הנאשמים תקפו את השוטרים במטרה להפריע להם במילוי תפקידם ולמנוע את מעצרם. הנאשמים, לעומת זאת, כפרו באישומים וטענו כי פעולות השוטרים היו בלתי חוקיות וכי הם תקפו אותם. **2. גדר המחלוקת** עיקר המחלוקת בין הצדדים נסוב סביב השאלות הבאות: * **מעשיהם של הנאשמים:** האם הנאשמים אכן תקפו את השוטרים כנטען, או שהם פעלו מתוך הגנה עצמית מפני אלימות משטרתית בלתי חוקית. * **חוקיות צו החיפוש:** האם צו החיפוש שעל בסיסו בוצע החיפוש היה חוקי ותקף. * **חוקיות השימוש בטייזר:** האם השימוש באקדח טייזר על ידי השוטר היה מוצדק וחוקי בנסיבות העניין. * **מחדלי חקירה:** האם ליקויים שנפלו בחקירת המשטרה משפיעים על חוסנה של הראיה התביעתית. **3. דיון והכרעה – העקרונות המשפטיים המרכזיים** **א. אמינות עדויות השוטרים מול גרסאות הנאשמים:** * **עקרון מרכזי:** בית המשפט נדרש להכריע בסוגיית מהימנות העדים, כאשר מחד גיסא עדות השוטרים, ומאידך גיסא עדות הנאשמים ובני משפחתם. * **חידוש/עידון:** בית המשפט הדגיש כי עדויות השוטרים תמכו זו בזו בפרטים מהותיים, והסיפור שגוללו נתפס כסביר ובעל הגיון פנימי. הוא ייחס משקל לעובדה שהשוטרים הם עובדי ציבור הפועלים ללא היכרות אישית עם הנאשמים וללא מניע להעליל עליהם. סתירות מסוימות בין עדויות השוטרים הוסברו בהיותן עניינים שוליים, טבעיים לאירוע אלים ודינמי, ואינן פוגעות במהימנות הכוללת (סעיף 47). * **הבחנה:** לעומת זאת, גרסת הנאשמים, אימם ועדת ההגנה נדחתה בשל היעדר סיבתיות סבירה ומענה הגיוני לשרשרת האירועים, וכן בשל סתירות פנימיות (כגון טענת הנאשם 2 לגבי הכאת אחיו, אשר סתרה את גרסתו הראשונית). * **"ראשית הודיה":** התנצלותו של הנאשם 1 בתחנת המשטרה, גם אם הוסברה כניסיון להימנע מהמשך אלימות, נתפסה כ"ראשית הודיה" המחזקת את גרסת השוטרים (סעיף 45). **ב. חוקיות צו החיפוש:** * **עקרון משפטי:** חיפוש ללא צו מהווה פגיעה חמורה בזכות הפרטיות, אך צו חיפוש כדין מאפשר זאת. בית המשפט בחן את תקינות ההליך להוצאת הצו. * **יישום:** בית המשפט קבע כי צו החיפוש ניתן כדין. הטעות ברישום "אמל"ח" במקום "גניבת חשמל" בבקשה לצו, נתפסה כ"טעות סופר" טכנית, שאינה מאיינת את חוקיות הצו, במיוחד כאשר סעיף "העבירה" בבקשה הבהיר את מטרת החיפוש (סעיף 58). * **חידוש/הבהרה:** בית המשפט הוסיף כי אין צורך להגיש את המסמך שהוצג לבית המשפט במעמד הדיון להוצאת הצו, שכן הצו עצמו מהווה תעודה ציבורית בעלת קבילות עצמאית (סעיף 59). **ג. חוקיות השימוש בטייזר:** * **עקרון משפטי:** שימוש בכוח על ידי שוטר, ובכלל זה שימוש באמצעי עזר כמו טייזר, כפוף לדין ולנהלים, ומותר רק בנסיבות המצדיקות זאת, ובהתאם למידתיות. * **יישום:** טענת ההגנה כי השוטר ירה ללא אזהרה נדחתה. נקבע כי חובת האזהרה נובעת מנוהל משטרתי שלא הוגש, והשוטר שמואל העיד שהזהיר את הנאשם 2. בית המשפט נתן אמון בעדותו, אף על פי שסבל מקשיי זיכרון. * **הבחנה:** טענת ההגנה ששוטרים אחרים לא שמעו את האזהרה נדחתה, שכן ייתכן שהיו עסוקים במעצר הנאשם 1 (סעיף 63). **ד. מחדלי חקירה:** * **עקרון משפטי:** מחדלי חקירה עלולים להשפיע על קבילות ראיות או להוביל לזיכוי אם הם חמורים דיים כדי להטיל ספק רציני בראיות התביעה. * **חידוש/עידון:** בית המשפט העליון קבע כי רק מחדלים חמורים ומצומצמים ביותר מצדיקים זיכוי (ע"פ 9306/20 ברגות). במקרה זה, אף על פי שהיו ליקויים מסוימים (כגון אי-תרגום חקירתו של נאשם 2, שנטען כי פגע בזכות הייצוג), הוכח כי הנאשם 2 הכחיש את העבירות בהודעתו, והרשעתו התבססה בעיקר על עדויות השוטרים, אשר נראו מהימנות (סעיף 68). * **יישום:** בית המשפט קבע כי המאשימה הציגה תשתית ראייתית מספקת להרשעה, גם אם ניתן היה לבצע את החקירה באופן מיטבי יותר. **4. ממצאים עובדתיים ומשפטיים** בית המשפט, כאמור, הגיע למסקנה כי עובדות כתב האישום הוכחו מעבר לכל ספק סביר. הוא קבע כי הנאשמים ביצעו את העבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתנגדות למעצר. **5. סיכום** פסק הדין מדגים את הדרך שבה בתי המשפט בוחנים ראיות באירועים של תקיפת שוטרים. הוא מדגיש את החשיבות שבית המשפט מייחס לעדויות שוטרים, במיוחד כאשר הן מתיישבות עם עצמן ועם היגיון פנימי, ומתמודד עם טענות הגנה הכוללות גם האשמות נגד השוטרים וגם הצבעה על מחדלי חקירה. בית המשפט גם מאשר כי טעויות טכניות בהליכי הוצאת צו חיפוש אינן בהכרח פוגעות בחוקיותו, וכי שימוש באמצעי כוח, לרבות טייזר, ייבחן בהתאם לנסיבות ולנהלים הרלוונטיים. **נקודות לחיזוק והתייחסות מיוחדת:** * **האתגר בזיכרון:** ההתמודדות עם עדותו של השוטר שמואל, שסבל מקשיי זיכרון והפרעות קשב וריכוז, מהווה דוגמה למורכבות בהערכת מהימנות עדים, והצורך של בית המשפט להבחין בין קשיים אמיתיים לבין חוסר רצון להעיד. * **מעמד האם כעדת תביעה:** ההבחנה שנעשתה לגבי אמם של הנאשמים, שהוגדרה כעדת תביעה אך בפועל העידה כעדת הגנה, מדגישה את הדינמיקה המורכבת ביחסים משפחתיים ועדויות. * **חשיבות התיעוד:** אף שחלקים מהחקירה הוקלטו, עולה כי היעדר תיעוד מספק (כמו נוהל השימוש בטייזר) יכול להקשות על בית המשפט, אך אינו בהכרח מוביל לתוצאה הרשעתית. בסופו של דבר, פסק הדין שם דגש על כך שגם כאשר ישנן מורכבויות בהליך, וגם כאשר ישנם ליקויים מסוימים, אם הראיות המרכזיות – ובפרט עדויות השוטרים – מהימנות ומשכנעות, הן יכולות להוביל להרשעה.

חקיקה מקושרת

חוק העונשיןפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)

ת"פ 25107-09-19 מדינת ישראל נ' אדם עוודאלה, שלום (3.2.2022)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית