עת"מ 11320-01-16

תקציר

העותרים הגישו לוועדת התכנון המקומית תכניות לפיצול חלקה חקלאית במושבם. התוכניות אושרו על ידי הוועדה ורק היה צורך לפרסם אותן ברשומות כדי לקבל תוקף. עם זאת, בשל עיכובים מנהליים, הפרסום לא נעשה בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק. העותרים טענו כי התוכניות אושרו והם הסתמכו עליהן בכך ששינו את מצבן לרעה, ולכן אל לוועדת התכנון לחזור בה מאישורה. המשיבים טענו כי הליך התכנון עודנו מתנהל ולעותרים אין זכות קנויה לאישור תכניתם. בית המשפט קבע כי הליך התכנון הושלם והעותרים אכן הסתמכו על התכניות שאושרו ושינו את מצבם. בית המשפט מצא כי לא חל שינוי נסיבות משמעותי מאז אושרו התכניות, והחלטת הוועדה לחזור בה מאישורה הייתה בלתי סבירה ובלתי מידתית. כמו כן, הדגיש בית המשפט כי לא הוגשה התנגדות לתכניות, וכי הוועדה לא שקלה את הסתמכותם של העותרים על התוכניות המאושרות ואת ההשלכות הקשות של ביטול האישור. בנוסף, ציין בית המשפט כי מדיניות הוועדה המקומית לתעדף תכנון כוללני על פני תכניות ספציפיות אינה סבירה כאשר היא מיושמת בדיעבד על תכניות שכבר אושרו, ובמיוחד כאשר תכנון כולל כלל לא עמד על הפרק. עוד הזכיר בית המשפט כי לאחרונה החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה כי תוספת יחידות דיור במושבים אינה דורשת תכנון כולל, דבר המצדיק עוד יותר את אישור תכניות העותרים. לאור שיקולים אלה קיבל בית המשפט את העתירה, דחה את החלטות הוועדה לדחות את התוכניות והורה על פרסום התכניות למתן תוקף. כן חויבו המשיבים לשלם לעותרים שכר טרחת עורך דין.