ת"פ 48994-10-13

תקציר

הנאשמים, שעבדו כצוות עזר בבית החולים הפרטי אלישע בחיפה, הורשעו בתקיפת חסר ישע בנסיבות מחמירות. התקיפות אירעו במשך כמה ימים באוקטובר 2013, בצעירה בת 23 שאושפזה במצב וגטטיבי במחלקה לפגיעות ראש. הנאשמים היו אחראים לטיפול בקורבן אך במקום זאת תקפו אותה ללא כל הצדקה. התקיפות תועדו במצלמה נסתרת שהתקינה משפחת הקורבן, שהבחינה בחבלות בלתי מוסברות על גופה. כל אחד מהנאשמים הודה בעובדות כתב האישום במסגרת הסדר טיעון והורשע בעבירות על סעיפים 379 ו-382(ב)(2) לחוק העונשין. בית המשפט צפה בסרטונים שתיעדו את האירועים ושמע עדויות מאמו של הקורבן ומעד אופי. שירות המבחן המליץ על שילוב של ענישה מוחשית ומרתיעה לכל הנאשמים, לרבות עבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי כספי למשפחת הקורבן, ונמנע מלהמליץ על טיפול לנאשמים שהכחישו כי נזקקו לו. בית המשפט הדגיש את חומרת מעשיהם של הנאשמים, את חוסר מקצועיותם ואת הפגיעה באמון הציבור במערכת הרפואית. היא הדגישה את פגיעותה של הנפגעת ואת ניצול האילמות וחוסר האונים שלה על ידי הנאשמים, והדגישה את הצורך במסר ברור שירתיע מפני מעשים כאלה. בהתחשב בנסיבותיהם הפרטניות של הנאשמים, גזר עליהם בית המשפט עונשי מאסר שנעו בין 6 ל-13 חודשים, בניכוי תקופת המאסר בפועל ומאסר על תנאי. כן חויבו נאשמים 1 ו-2 לשלם לאמה של הנפגעת פיצוי בסך 26,000 ₪ ו-18,000 ₪ בהתאמה, ואילו נאשם 3 חויב בתשלום בסך 12,000 ₪. בית המשפט הפנה את נאשם 4 לממונה על עבודות קהילתיות לקבלת חוות דעת על יכולתו לשרת עבודות שירות בשל בעיותיו הנפשיות. פסק הדין הדגיש את הצורך בענישה הולמת בתגובה למעשים נתעבים מסוג זה, במטרה להגן על חולים חסרי ישע ולהעביר מסר מרתיע למטפלים.