ע"א 13708-01-22

תקציר

פסק דין זה נובע מערעור אזרחי בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בעניין נזילת מים שגרמה נזק לבית ולתכולתו. התובעת, פרנקו, החזיקה במחצית מהבית והגישה תביעת נזיקין נגד מספר נתבעים, בהם חברת הביטוח שלה, לזרוביץ' (שמכרה והתקינה דודי שמש בביתה) ורויאל (יבואנית מוצרי אינסטלציה). בית המשפט קמא דחה את תביעתו של פרנקו נגד לזרוביץ', אך הורה לרויאל לשלם לה פיצויים בסך 139,580 שקל, לצד הוצאות בסך 20 אלף שקל. הן פרנקו והן רויאל ערערו על פסק דינו של בית המשפט קמא. פרנקו ערער נגד לזרוביץ' ורויאל, וטען כי בית המשפט היה צריך להטיל על לזרוביץ' אחריות ולפסוק לה את מלוא הפיצויים, ולא רק מחצית. עם זאת, במהלך הדיון בערעור חזר בו פרנקו מחלק מטענותיה והגיע להסדר עם לזרוביץ', תוך הפחתת ההוצאות שהיא חייבת לו. בית המשפט קיבל את טענתה של פרנקו כי היא בעלת מלוא הזכויות בתביעת הנזק, למרות שהבית היה בבעלות משותפת עם בעלה. ערעורה של רויאל התמקד בחבותה, וטען כי שגה בית משפט קמא בכך שקבע כי היא האחראית הבלעדית. כן טענה לנזק ראייתי וחלקה על היקף הנזק המבני והנזק לתכולה. רויאל חזרה בה במהלך השימוע מטענתה בנוגע לעלויות החלטת הביניים. שופט בית המשפט המחוזי, שאול שוחט, קבע כי בצדק הוטלה אחריותה של רויאל, שכן היא לא התייצבה לדיון והסכימה שלא לערער על אחריותה. באשר לנזק הראייתי הסכים שוחט עם בית משפט קמא כי רויאל לא הביאה ראיות מספיקות. בסוגיית הנזק המבני ציינה שוחט כי החלטת בית משפט קמא לפסוק לפרנקו מחצית מהפיצויים הייתה מוצדקת, שכן בבעלותה רק מחצית הבית. באשר לנזק לתכולה, קיבל השופט את ערעורו של רויאל, וציין כי פרנקו לא הוכיח את הנזק ולא היה כל קושי לעשות כן. שוחט הציע לתת תוקף להסדר בין פרנקו לזרוביץ' ולדחות את ערעורו של פרנקו. הוא גם המליץ לקבל את ערעורה של רויאל בנוגע לנזק התכולה ולבצע את החישובים הנדרשים. לבסוף חויב פרנקו לשלם לרויאל הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 שקל, כאשר יתרת הביטחונות תוחזר לצדדים בהתאמה.