רע"א 2605/07

תקציר

במקרה זה, בית המשפט העליון בחן האם הכיסוי הביטוחי חל כאשר נהג חדש שהיה מעורב בתאונת דרכים הפר את הדרישה לנהג מלווה לפי סעיף 12א1 לפקודת התעבורה. למרות שבית המשפט העליון פסק בעבר לטובת זכאות לפיצויים בנסיבות דומות בתביעות נזקי גוף (כמו בפרשת סיפשווילי נ' מנורה), המחלוקת הספציפית הזו התמקדה בתביעת נזקי רכוש. המשיבה מס' 1, שגרמה לתאונה מפגיעת רכב חונה, נתפסה כאחראית, והמחלוקת הייתה האם הביטוח חב בכיסוי נזקים נוכח היעדר רישיון נהיגה תקף עקב אי עמידה בדרישת הנהג המלווה. בית המשפט המחוזי, בדעת רוב, הרחיב את הלכת סיפשווילי גם למקרה זה של נזקי רכוש, תוך הדגשת הצורך בעקביות בכל הנוגע לכיסוי ביטוחי ללא קשר לסוג התביעה. השופט י' כהן הדגיש את העמימות בפרשנויות המשפטיות בנוגע לרישיונות נהיגה תקפים ולכיסוי ביטוחי בתרחישים כאלה. בית המשפט הגיע למסקנה כי הפרת דרישת הנהיגה הנלווית אינה פוסלת את רישיון הנהיגה לצרכי ביטוח. טענות פרוצדורליות מאוחרות יותר, כמו זו של אשם תורם מצד המשיבה מס' 1, לא נבחנו שכן הן לא טופלו קודם לכן. משכך, נדחה הערעור, וחויב המבקש בתשלום שכר טרחת עורך דין למשיבים, תוך שהוא מאשר כי העקרונות המיושמים בתביעות נזקי גוף צריכים לחול באופן דומה גם על תיקי נזקי רכוש הנוגעים לפרשנות פוליסות ביטוח.