בש"א 4994/08

תקציר

פסק דין זה עוסק בפרשנותם של סעיפים 42א ו-42ג לפקודת הראיות, בדבר השימוש בפסקי דין של בתי משפט צבאיים בהליכים אזרחיים כראיות. העותרים מבקשים פיצויים בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מרצח אכזרי ("הלינץ'") ומבקשים להכיר בפסקי הדין של בתי המשפט הצבאיים כראיה לכאורה. סעיף 42א קובע כי ממצאים ממשפט פלילי יכולים לשמש כראיה במשפט אזרחי נגד הנידון או ממלא מקומו. המשיבים טוענים כי הם לא היו חלק מההליך הפלילי ואין לכבול אותם. בית המשפט מסכים כי פסקי הדין צריכים להיות קבילים כראיה לכל המשיבים, שכן השופטים בבתי המשפט הצבאיים דומים לשופטים בבתי המשפט בישראל, וגם דיני הראיות דומים. עם זאת, בית המשפט קובע כי רק משיבים שהיו צדדים למשפט הפלילי מנועים מלהציג ראיות הסותרות את פסקי הדין לפי סעיף 42ג. על המבקשים להגיש סיכומים של פסקי הדין בתוך 30 יום, וגזרי הדין אינם קבילים כראיה. כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.