ע"פ 9757/05

תקציר

הכרעת הדין דנה באשמתו ובעונשו של המערער בעבירות מין שבוצעו בקטינים. המערער עבד כאיש תחזוקה ואפסנאי במגרש כדורגל, וביצע מעשים מיניים רבים בקטינים שביקרו במגרש. האישום החמור ביותר היה עבירת מעשה סדום בקטין בן 14, אותה הכחיש המערער. עם זאת, בית המשפט הרשיע אותו על סמך עדות הקורבן וראיות תומכות אחרות, ומצא אותו אשם. בית המשפט שקל גם את הודאתו באישומים אחרים של מעשים מגונים בקטינים. סנגורו של המערער טען כי המתלוננת בדתה את מעשה סדום, אך בית המשפט מצא את העדות אמינה ודחה את הערעור על ההרשעה. בהתייחס לעונש, הן התביעה והן ההגנה ערערו על העונש שהטיל בית משפט קמא. התביעה טענה לעונש מאסר ארוך יותר, תוך שימת דגש על חומרת העבירות, מספרן ומסוכנות הנשקפת מהמערער. ההגנה, לעומת זאת, הדגישה את יחסו של המערער ואת העובדה שכבר הורשע בעבר בעבירות דומות, וביקשה עונש קל יותר. בית המשפט הסכים עם התביעה כי גזר הדין צריך לשקף את נסיבות העבירות, מאפייני העבריין והצורך בהרתעה. בסופו של דבר, החמיר בית המשפט את תקופת המאסר לשבע שנים, תוך השארת שאר חלקי העונש ללא שינוי. השופט א' גרוניס, השופט ש' ג'ובראן והשופט ד' ברלינר נתנו את פסק הדין.