רע"פ 56750-06-20

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק הדין בבקשת רשות ערעור 56750-06-20 בוסקילה נ' מדינת ישראל **מבוא:** החלטה זו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט אלון אינפלד) דנה בבקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום באשדוד, שדחו בקשות לדחיית מועד ביצוע צו הריסה שניתן במסגרת גזר דין. ההחלטה מדגישה עקרונות משפטיים חשובים הנוגעים לסמכות בית המשפט, מועדי ביצוע צווים, וסדרי דין, תוך התייחסות לתיקון 116 לחוק התכנון והבניה. **עילות הערעור והחלטת בית המשפט:** המבקש, עבריין בנייה, ביקש רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום לדחות את בקשתו לדחיית מועד ביצוע צו הריסה. עיקר טענותיו נגעו לשינויים משפטיים שחלו בחודש מאי (לאחר החלטות השלום), אשר לשיטתו מגבירים את סיכוייו לקבל היתר בנייה. בנוסף, ביקש עיכוב ביצוע צו ההריסה עד להחלטה בבקשת רשות הערעור. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לרשות ערעור, הן לגופה והן בשל שיהוי והעדר סמכות. השופט אינפלד הצביע על מספר תמיהות מרכזיות שהועלו עוד קודם לכן, ולא מצא להן מענה מספק בתשובת המבקש. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **סמכות בית המשפט ליתן צו הריסה ולדחות מועד ביצועו:** * **תיקון 116 לחוק התכנון והבניה:** ההחלטה מדגישה את השפעת תיקון 116 על סמכות בית המשפט. נקבע כי לאחר תיקון זה, **"הגביל המחוקק במסגרת התיקון לחוק את שיקול הדעת הניתן לבית המשפט בבואו לעכב ביצוע צו הריסה שהפך חלוט"**. סעיף 254ד לחוק קובע שצו הריסה יבוצע תוך 30 יום, וניתן לחרוג מכך רק "מטעמים מיוחדים שירשמו, ובלבד שמועד ביצוע הצו לא יידחה ביותר משנה מיום שניתן". * **העדר סמכות במקרה הנדון:** מכיוון שגזר הדין ניתן ב-24.10.18, ומועד ביצוע צו ההריסה (30 יום לאחר מכן) חלף זה מכבר, וכן עקב מגבלת השנה מיום מתן גזר הדין, **נקבע כי לבית משפט השלום, ובוודאי לבית המשפט בערעור, אין סמכות לדחות את מועד ביצוע צו ההריסה**, אף אם תחול "רוח" תיקון 116. * **"סמכות טבועה" מול הוראת חוק מפורשת:** המבקש טען לקיומה של "סמכות טבועה" להאריך מועדים, תוך הפניה לפסקי דין קודמים. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי **סמכות טבועה אינה גוברת על הוראת חוק מפורשת האוסרת על הארכה**. 2. **סדרי דין ודרכי פעולה:** * **בקשה למתן רשות ערעור ככלי לדיון במחלוקות:** השופט אינפלד מבהיר כי **בקשה למתן רשות ערעור אינה כלי מתאים לבחינה מחודשת של החלטה הנוגעת למועד כניסה לתוקף של צו הריסה**. ערעור נועד להצבעה על שגיאה של ערכאת הדיון, ולא לשם בחינה מחדש של נסיבות שהשתנו. * **הדרך הנכונה לשינוי נסיבות:** כאשר קיימים שינויים בנסיבות לאחר מתן החלטה, הדרך הנכונה להביא אותם לידי ביטוי היא **פנייה לערכאת הדיון בבקשה לעיין מחדש בהחלטתו, על פי הכללים שנקבעו בתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), התשס"ט-2008**. * **חשיבות התצהיר המקצועי:** בית המשפט ציין לחיוב את צירוף תצהיר המהנדס לבקשת המבקש, אך גם הצביע על כך שהתצהיר מחזק את עמדת המדינה, שכן הוא מראה שהיתר בנייה רחוק מלהיות "בהישג יד" (מוערך בכ-30 שבועות נוספים). לו תצהיר כזה היה מוצג בפני בית משפט השלום, הבקשה הייתה נדחית על הסף. 3. **שיהוי ו"מציאות עבריינית":** * **שיהוי כעילה לדחיית בקשה:** ההחלטה מייחסת משקל משמעותי לשיהוי בהגשת הבקשות. נקבע כי **השיהוי, כשלעצמו, מהווה שיקול עצמאי לדחיית בקשה לארכה**, ואף יכול להוות עילה עצמאית לדחיית בקשה לגופה. * **התנהלות המבקש:** בית המשפט מתייחס בחומרה להתנהלות המבקש, אשר "ממשיך בדרכו העבריינית" על ידי קיום בנייה אסורה. ההתנהלות של הגשת בקשות באיחור, ועיכוב בהגשת בקשות לערעור לאחר דחיית בקשותיו, נתפסים כחלק מדפוס התנהגות פסול. * **תמיהה על הסכמת המשיבה:** בית המשפט הביע תמיהה על הסכמתה של המשיבה (מדינת ישראל) להארכות מועד, במיוחד לאור העובדה שצו ההריסה נכנס לתוקף כבר שלוש פעמים. **סיכום והשלכות:** החלטת בית המשפט המחוזי מדגישה את הצורך לקיים את הוראות החוק, במיוחד לאחר תיקונים שמטרתם להגביל עבירות בנייה ולזרז את אכיפתם. היא מחדדת כי סמכויות בתי המשפט מוגבלות על ידי הוראות חוק מפורשות, וכי דרכי הפעולה בסדרי דין חייבות להישמר. השיהוי והתנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם החוק עלולים להוביל לדחיית בקשות, אף מבלי להיכנס למהותן. במקרה זה, ההחלטה דוחה את הבקשה לרשות ערעור, תוך שהיא מותירה את צו ההריסה בתוקפו.