ת"א 50191-07-18

תקציר

מדובר בתביעת רשלנות שהוגשה על ידי תובעת שסבלה מפגיעה קשה בעמוד השדרה במהלך זריקת הרדמה אפידורלית שבוצעה באוקטובר 2017 בעת שאושפזה בבית החולים רמב"ם לצורך ניתוח קיסרי מתוכנן. התובעת מבקשת לתקן את תביעתה על ידי הוספת חוות דעת שנייה של פסיכיאטר המעריכה את נכותה הנפשית עקב האירוע בשיעור של 50%. הבקשה הוגשה בעקבות פער שהתגלה בין תיאור יכולותיה הפיזיות של התובעת לבין סרטוני האבטחה שהציגה ההגנה. התביעה המקורית כללה חוות דעת מומחה נוירולוגי שהעריכה את נכותו של התובע ב-100%. הנתבעת הגישה גם חוות דעת מומחה של נוירולוג ומומחים נוספים האומדת את נכותו של התובע בשיעור של 80%. השופטת, בלהה טולקובסקי, סגנית הנשיא, פוסקת לטובת התובעת ומאפשרת לה לתקן את תביעתה ולהגיש את חוות הדעת הפסיכיאטרית השנייה, בהתחשב בכך ששאלת האחריות אינה שנויה במחלוקת וחוות הדעת הנפשית חיונית להכרעה בשאלת הנזק. עם זאת, מאחר שהבקשה מגיעה בשלב מאוחר של ההליך ועדותו של התובע בעייתית, השופט מורה לתובע לכסות את הוצאות הנתבע שנגרמו לו במענה לבקשה, בסך 20,000 ₪, שיקוזזו כנגד פסק הבוררות הסופי. כמו כן ניתנת לנאשם האפשרות להגיש חוות דעת פסיכיאטרית נגדית בתוך 60 יום. השופט גם מתווה לוח זמנים להגשת חוות דעת מומחה מעודכנות בתחום הנוירולוגי, במטרה לשמור על סדר הדיון. ההחלטה מתקבלת מבלי לפגוע בטענות הצדדים בדבר מהימנות עדותו של התובע והשלכותיה על קביעת הנזקים.