ת"א 7509-04-16

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים שסופקו: **עניינים משפטיים מרכזיים וחידושים בהחלטה:** ההחלטה עוסקת בשתי בקשות מרכזיות שהוגשו לבית המשפט: 1. **בקשה לעיכוב הליכים בשל קיום תניית בוררות (בעניינו של הנתבע 3):** * **העיקרון המשפטי:** סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, קובע כי בית המשפט יעכב הליכים בתובענה אם הוגשה תובענה בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות, ובעל דין שהוא צד להסכם הבוררות ביקש לעכב את ההליכים, והיה מוכן לקיים את הבוררות. * **השיקול המרכזי של בית המשפט:** השאלה המרכזית בהחלטה זו היא האם יש הצדקה לפצל את הדיון בתובענה, כאשר חלק מהנתבעים (הנתבע 3) צד להסכם בוררות, בעוד אחרים (הנתבעים 1 ו-2) אינם צדדים להסכם זה. * **ההלכה הפסוקה והחידוש:** בית המשפט קבע כי הכלל הוא שיש לתת משקל מכריע להסכמת בעלי דין להתדיין בבוררות, וכי גם פיצול הדיון אינו מצדיק כשלעצמו הפקעת הסכם בוררות (פסקי דין המוזכרים: רע"א 985/93 אלרינה אינווסטמנט, רע"א 6233/02 אקסטל, רע"א 286/98 רפאל, ע"א 307/71 רויטמן, רע"א 573/09 אברמוביץ). * **מבחן "נחיצות דיונית" ו"נחיצות מהותית":** בית המשפט התייחס למבחן הדו-שלבי שנקבע בפסיקה לקביעת קיום נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מהסכם בוררות: * **נחיצות דיונית:** האם הנתבעים האחרים (1 ו-2) צורפו רק כדי להתחמק מהסכם הבוררות. במקרה זה, בית המשפט קבע כי אין לומר כך. * **נחיצות מהותית:** האם חיוני לנהל את הדיון כמקשה אחת כדי שהתובעים יזכו בסעד אפקטיבי. בית המשפט קבע כי במקרה זה, למרות קשר מסוים בין ההסכמים, עסקינן בשני הסכמים שונים עם עילות תביעה נפרדות, ואינו סבור כי פיצול הדיון ימנע מהתובעים זכייה בסעדים. * **ההיבט הייחודי של ההסכם:** בית המשפט הדגיש את חתימתו של התובע 1 על הסכם שירותי הבנייה, בניגוד להסכם מכר המקרקעין, וקבע כי חזקה עליו שהיה ער לתניית הבוררות והסכמתו מחייבת. * **ההחלטה:** הבקשה לעיכוב הליכים נגד הנתבע 3 התקבלה, וההליכים נגדו הופסקו, בכפוף לחידושם על פי דין אם יתעורר צורך. 2. **בקשה להטלת ערובה להוצאות (בעניינו של הנתבע 2):** * **העיקרון המשפטי:** תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מאפשרת לבית המשפט להורות לתובע להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע. * **השיקולים המנחים:** בית המשפט עמד על שיקול הדעת הרחב שלו ועל האיזון הנדרש בין זכות הגישה לערכאות של התובע לבין זכותו של הנתבע שלא ייצא בחיסרון כיס אם התביעה תידחה. השיקולים המנחים כוללים: זכות הגישה, סיכויי ההליך, מידת תום הלב, שיהוי, מקום מגורים ומצב כלכלי. * **התמקדות בתובעי חוץ:** הנתבע 2 טען כי התובעים הינם תושבי חוץ ללא נכסים בישראל, ולכן יש להטיל עליהם ערובה. בית המשפט אישר כי מקובל להשתמש בסמכות זו כאשר התובע מתגורר בחו"ל ואין לו נכסים בישראל. * **החידוש וההחלטה המאוזנת:** על אף שהתובעים הם תושבי חוץ, בית המשפט לא הטיל ערובה להוצאות במובן המסורתי. הסיבות לכך הן: * התובעים הצביעו על קיומו של נכס בישראל (זכויות במקרקעין הרשומות על שם התובע 1). * בית המשפט לא השתכנע כי מדובר בהליך סרק. * בית המשפט שקל את זכות הגישה לערכאות. * **הפתרון החלופי:** במקום הפקדת ערובה כספית, בית המשפט הורה על רישום הערה בלשכת רישום המקרקעין על זכויות התובע 1 במקרקעין, כאמצעי להבטחת הוצאות הנתבע 2. בית המשפט אף איפשר לתובעים להמיר את ההערה בערובה אחרת. * **ההחלטה:** הבקשה להטלת ערובה כספית נדחתה, אך ניתנה הוראה לרישום הערה על זכויות התובע 1 במקרקעין. **נקודות משפטיות נוספות:** * **תצהיר כתמיכה לטענות:** בית המשפט הדגיש את החשיבות של תמיכת טענות עובדתיות בתצהיר, ובמקרה זה, העדר תצהיר מטעם התובעים להכחשת נכונות הנתבע 2 לבצע בוררות, החליש את טענותיהם. * **חתימה על הסכם:** ההתייחסות לחתימה על ההסכם (התובע 1 חתם עצמאית) הייתה קריטית לקביעת תוקף הבוררות. * **פיצול דיון:** בית המשפט פירט את האיזון בין הרצון לכבד הסכמי בוררות לבין הרצון למנוע פיצול דיון, והדגיש כי פיצול דיון כשלעצמו אינו מצדיק סטייה מהסכם בוררות, אלא במקרים חריגים. **סיכום:** ההחלטה מדגימה את הנטייה של בתי המשפט לכבד הסכמי בוררות, גם כאשר הדבר גורם לפיצול הדיון, וזאת בהתאם לעקרונות הפסיקה. בנוסף, היא מציגה גישה מאוזנת ופרקטית בנוגע להטלת ערובה להוצאות, כאשר בית המשפט אינו מהסס למצוא פתרונות יצירתיים, כמו רישום הערה על זכויות במקרקעין, להבטחת זכויות הנתבע, תוך שמירה על זכות הגישה לערכאות של התובעים.