דנג"צ 4742/24

תקציר

פסק הדין מתייחס לשתי בקשות הבהרה בנוגע לפרשנות חוק התכנון והבנייה הישראלי והתוספת השלישית לו, ובפרט בנוגע לסעיפי פטור מהיטל השבחה. המבקשים, חברות התחדשות עירונית, ביקשו הבהרות בנוגע לסמכות השרים לפטור או להאריך פטור של מתחמי פינוי ובניה מהיטל השבחה, במיוחד לאחר תיקון מס' 133. פסק דין הרוב דחה את טענות המבקשים, וקבע כי תיקון מס' 133 אינו שולל את סמכותם של השרים לפי פסקת הפטור הכללית אלא מגביל את השיקולים שיכלו לעשות בעת מתן הפטור, למעט קידום פרויקטים של פינוי בינוי. בהסתמך על נוסח החוק ותכליתו, הגיעו השופטים למסקנה כי החלטת השרים שלא להאריך את צו הפטור הייתה סבירה, ואין לשקול מחדש את הצווים. קשיחותו של פסק דין זה, השלכותיו האפשריות וקיומה של חוות דעת חולקת לא נחשבו עילה מספקת לדיון נוסף, שכן הם לא עמדו בתנאים המחמירים הנדרשים. ממלא-מקום הנשיא הדגיש את הבחינה המקיפה שעמדה מאחורי פסק הדין וציין כי טענות המבקשים הן ספקולטיביות בעיקרן. לפיכך, נדחו הבקשות לדיון נוסף.