ת"א 54910-09-19

תקציר

מדובר בתביעת לשון הרע שהגיש מגן דוד אדום בישראל (מד"א), תאגיד ציבורי סטטוטורי ללא מטרות רווח, נגד מר משה מזרחי, צלם ומתנדב בארגון חירום מתחרה. מד"א תבע את מזרחי על שלושה פרסומים שהוגדרו על ידו כלשון הרע. הפרסום הראשון היה פוסט בפייסבוק של מזרחי בתגובה לפוסט באינסטגרם של קטין מתנדב במד"א, שלדעת מזרחי לועג לארגונו. בפוסט האשים מזרחי את מד"א בארגון דורסני המאיים על אזרחים ומסתיר מידע למטרות רווח פוליטי וכלכלי. הוא גם טען שהיא מחנכת את הנוער לרוע. הפרסום השני היה תגובה בפייסבוק שביקרה את מד"א כארגון מונע כסף ששם את הכוח בראש סדר העדיפויות ומתעלם מחיי אדם. הפרסום השלישי היה הודעה שהועברה בוואטסאפ, לפיה חל איסור על מד"א על פי חוק לשתף ולאחסן מידע רפואי בשל היעדר תקן מסוים. בית המשפט קבע כי הפרסום הראשון וחלק מהפרסום השלישי מהווים לשון הרע. בית המשפט קבע כי ביקורתו החריפה של מזרחי בפרסום השני היא הבעת דעה המוגנת תחת חופש הביטוי. חלקו השני של הפרסום השלישי ייחס למד"א פעילות בלתי חוקית, ומזרחי לא הציע בסיס סביר לטענה זו. למרות מעמדה של מד"א כתאגיד ציבורי, פסק לה בית המשפט פיצויים בסך 8,000 ₪, בהתחשב בנסיבות המקרה, באופי הפרסומים ובהתרשמות כי בתביעה יש אלמנטים של תוקפנות והפחדה. בית המשפט הדגיש כי גובה הפיצוי לא צריך להיות כדבר שבשגרה המקסימום המותר וצריך להיות מידתי ביחס לפגיעה שנגרם, במיוחד במקרים שבהם מעורבים אישי ציבור, כדי להימנע מהרתעה מפני ביקורת לגיטימית. כל צד היה אחראי לשכר הטרחה שלו.