ת"א 920/99

תקציר

התובע, שלמה יצחק, תבע את בית החולים שערי צדק בירושלים בגין רשלנות רפואית לאחר שניתוח אלקטיבי להסרת ראש הרדיוס במרפק ימין הוביל לקטיעת ידו הימנית. הניתוח בוצע בהרדמה אזורית באמצעות חוסם עורקים. מיד לאחר הניתוח הידרדר מצבה של התובעת ביד ימין עד כדי איבוד מלוא יכולתה לתפקד. התובע טען כי הנזק נגרם כתוצאה מנזק עצבי אולנארי ומדיאני שאירע במהלך תהליך ההרדמה. עוד טען התובע כי לא נמסר לו על סיכוני הניתוח, לרבות הסיכון לניוון רפלקס סימפתטי (RSD), הידוע גם בשם תסמונת כאב אזורי מורכב (CRPS), אשר הובילה אותו להסכים לניתוח שלא ביודעין. בית המשפט מצא כי ההרדמה בוצעה באמצעות חסימה תוך ורידית, והתובעת אכן סבלה מ-RSD. בעוד שהנזק העצבי שהתגלה לאחר הניתוח נגרם במהלך הניתוח, כולל הרדמה, בית המשפט לא יכול היה לקבוע את הסיבה המדויקת ל- RSD. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של מומחה ההגנה כי מדובר בסיבוך נדיר שלא ניתן היה לצפות או למנוע. לפיכך, נדחתה טענת התובע לרשלנות בכל הנוגע להרדמה ולניתוח. עם זאת, בית המשפט מצא כי הרופא שביצע את הניתוח הפר את חובת הזהירות שלו כלפי התובע בכך שלא יידע אותו על הסיכון ל-RSD לפני שקיבל את הסכמתו. בית המשפט קבע כי היה מקום לגלות סיכון זה לתובע, שכן הוא היה במסגרת המידע שאדם סביר היה מצפה לקבל. טענת הרופא כי יידוע התובע בדבר הסיכון עשוי היה להגדיל את הסיכוי להופעת RSD לא היה מספק. בית המשפט קיבל את טענת התובע כי לו היה יודע על הסיכון, לא היה מסכים לניתוח. לפיכך, בית החולים היה אחראי לנזקי התובע כתוצאה מה-RSD. סך הפיצויים שנפסקו לתובע עמד על 1,744,035 ₪, מתוכם 600,000 ₪ בגין כאב וסבל, 376,376 ₪ בגין אובדן השתכרות בעבר, 506,459 ₪ בגין אובדן השתכרות עתידי ו-261,200 ₪ בגין סיוע בעבר ובעתיד לאחרים. סכום זה יופחת מתשלומי המוסד לביטוח לאומי שקיבל התובע, ללא תוספת ריבית על אובדן השתכרות בעבר או על סיוע העבר או על תשלומי המוסד לתקופה זו. כמו כן חויב בית החולים לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% בתוספת מע"מ מהסכום שנגבה (לאחר ניכוי תגמולי המכון) ושכר טרחת התביעה.