ת"א 8069-10-12

תקציר

התובעת, הנשואה לאחת מאחיותיה של הנתבעת, טענה כי האח המנוח איסמעיל מכר את חלקו בקרקע המשפחתית לאחיו (נתבעים 2 עד 5) אשר חילקו אותה ביניהם. התובע רכש קרקע גם מהמנוח סאלח, אחד מאחיו של איסמעיל, לפני חמישים שנה, וביקש לרשום את הקרקע על שמו. חלוקת המקרקעין של האחים התרחשה בעל פה בסמוך למכירה הנטענת של איסמעיל, והתובע טען כי האחים חילקו את הקרקע למניות בעלות ולא רק למניות שימוש. השופט מצא את עדותו של התובע אמינה, וסבר כי חלה חלוקת קרקע בעל פה בין האחים. עם זאת, השופט לא סבר כי איסמעיל מכר את חלקו לאחיו, שכן יורשיו הכחישו זאת. עוד קבע השופט כי טענת התובע כי החזיק וטיפל במקרקעין שבמחלוקת במשך כארבעים שנה, אינה ראיה מספקת לעסקת המכר. למרות היעדר ראיות בכתב, פסק השופט לטובת הסכם החלוקה שבעל פה, שכן הוא תקף על פי החוק העות'מאני, ועסקאות אחים פטורות מהדרישה בכתב. השופט הורה כי התובע יוכל לרשום על שמו את הקרקע שנרכשה מסאלח, אך לא יוכל לרשום את הקרקע השייכת לעיזבונו של איסמעיל. התובע קיבל 20,000 ש"ח הוצאות ושכר טרחת עורך דין מהנתבע אחמד, שסירב להכיר בהסכם החלוקה, אך הנתבעים האחרים היו פטורים מתשלום הוצאות.