ה"פ 200231/06

תקציר

העותר קיבל שישה דוחות חניה בגין עבירות שבוצעו בין יולי 1999 לספטמבר 2000, והוא מבקש להחיל את תקופת ההתיישנות על מנת לייתר את העונשים. לטענת העותר, חלפו למעלה משלוש שנים מאז ההתקשרות האחרונה עם המשיב בעניין הכרטיסים. המשיבה, עירייה, טוענת כי שלחה לעותרת הודעות תשלום וכי יש לחשב את תקופת ההתיישנות מהאחרונה מבין התכתובות הללו. בית המשפט מצדד במשיב. היא קובעת כי מכתבי המשיב הדורש תשלום ומכתבי העותר המבקש לבטל את הכרטיסים מהווים "ביצוע" של הקנס, ועל כן יש לחשב את תקופת ההתיישנות ממועד ההתכתבות האחרונה כאמור. השופטת מציינת כי ההודעה האחרונה שאינה שנויה במחלוקת הייתה מכתבו של העותר מיום 20.2.02 וכי לא חלפו שלוש שנים עד שהמשיב פתח בהליכים בחודש דצמבר 2004. זאת ועוד, השופט סבור כי מכתב ששלח המשיב לעותר ביום 31.7.02 התקבל אף הוא אצל העותר. מאחר שחלפו פחות משלוש שנים בין שני מועדים אלה לבין חידוש ההליכים, קובע השופט כי העונשים לא התיישנו ודוחה את טענת העותר. העותר, עורך דין שביצע עבירות חניה מרובות, לרבות חניה שלא כדין במקום נכה, חויב לשלם לעורך דינו של המשיב והוצאות בסך כולל של 4,500 ₪.