ת"א 46594-07-23

תקציר

התובע תבע את גיסו (נתבע 1) וגיסתו (נתבעת 2) על כך שלא כיבדו הסכם להקניית זכויות חלקיות בדירה שבבעלותם המשותפת. הדירה המדוברת היא חלק מחלקת קרקע גדולה ולא רשומה השייכת למדינה, כאשר החברה המשכנת רשומה כשוכרת. הנתבעים טענו כי לבית המשפט אין סמכות לדון בתיק בשל אופי הזכויות הקנייניות הכרוכות בכך וכי יש לדון בתביעה בבית משפט השלום. עוד טענו כי התובע היה צריך להגיש תביעה זו יחד עם תביעה קודמת נגדם במחוז אחר. התובעת, לעומת זאת, טענה כי הזכויות נשוא הערעור הן זכויות קנייניות מוחלטות, דבר המקנה לבית המשפט המחוזי סמכות שיפוט. השופט הסכים עם הנתבעים וקבע כי הזכויות המדוברות הן חוזיות ובלתי רשומות, ולכן הסמכות נופלת לבית משפט השלום. כמו כן, השופט החליט כי התביעה תידחה ללא העברה, תוך התחשבות בתביעה הקיימת בין הצדדים, מה שיאפשר לתובע לתקן את התביעה או להגיש תביעה חדשה. השופט נמנע מלפסוק הוצאות בשל הדעות המשפטיות השונות בנושא.