ת"א 11275-05-16

תקציר

מינהל מקרקעי ישראל (התובע) הגיש תביעה נגד הרצוג (הנתבעים) בגין שימוש בלתי מורשה בקרקע שהוחכרה להרצוג. הסוגיות העיקריות להכרעה היו: (1) האם הופר הסכם המשבצת בין הצדדים; (2) אם כן, מהו שיעור התשואה הראוי על שווי הקרקע שעל הנתבעים לשלם לתובע כדמי שימוש; (3) היקף הרווח היזמי, אם בכלל, שיש לכלול בדמי השימוש. בית המשפט מצא כי השכרת הקרקע לצדדים שלישיים ללא הסכמת התובע מהווה הפרה יסודית של הסכם המשבצת. בית המשפט קבע כי השימוש במקרקעין על ידי הנתבעים אינו חקלאי, אלא מסחרי, ולכן התובעת זכאית לדמי שימוש. שיעור התשואה על שווי הקרקע נקבע על 6% והרווח היזמי נכלל בדמי השימוש בשיעור של 5%. בית המשפט מינה מומחה שיעריך את דמי השימוש המתאימים, אשר חושבו בהתאם לסוג השימוש, שטח המבנים והשיעורים שנקבעו על ידי בית המשפט. בית המשפט בחן כל אחד מהמבנים בקרקע ומצא כי התובעת לא הצליחה להוכיח שימוש חורג במבנים 3, 4, 9 ו-10, ולפיכך נדחתה התביעה בגין מבנים אלה. התובעת הצליחה להוכיח שימוש בלתי מורשה במבנים 2, 5, 6, 7, 8 ו-11, ובית המשפט קבע את דמי השימוש במבנים אלה בהתאם לשטחו וייעודו של כל אחד מהם. הסכום הכולל שחבו הנתבעים לתובע חושב בסך של 298,677 ₪ בתוספת מע"מ ובסך הכל 349,452 ₪. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעים לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 32,000 ₪. ניתן פסק דין לטובת התובע בסכום הנקוב, צמוד וריבית ממועד התביעה ועד למועד התשלום בפועל. הנתבעים חויבו לשלם לתובע בתוך 30 יום; אחרת, יתווספו הצמדה וריבית לסכום הנקוב ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.