ע 2/14
פסק-דין צבאי
תקציר
הכרעת הדין דנה במהימנות העדים ובעדויותיהם בעניינו של נהג שהואשם באי עצירה בתמרור עצור. עדת התביעה המרכזית, רס"ן אבן-חן, הסתמכה על הדו"ח שלה במשטרה אך לא זכרה את פרטי האירוע. רישומה ועדותה היו מעורפלים באשר למקום שבו עצר המשיב ויצרו סתירות. גם השוטרת השנייה שהייתה עדה לאירוע לא זכרה את הפרטים ועדותה לא נחשבה אמינה. בתוך כך, עדותו של המשיב נמצאה עקבית ואמינה לאורך כל המשפט. נוכח מגבלותיה של התערבות הערעור בממצאי המהימנות, החליט בית המשפט שלא להתערב בהחלטת בית משפט קמא. על יסוד הראיות שהוצגו, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לראות בהפרה המינורית של המשיב, שלא גרמה לסיכון מוכח, כטריוויאלית ולא פלילית במהותה. השופט, אל"מ ארז פורת, הדגיש כי התנהגות כזו, שלא היוותה איום ממשי, חורגת מתחום המשפט הפלילי. פורת ציין גם את היעדר הנחיות ברורות לרשויות האכיפה במקרים דומים והמליץ לתקן מצב זה. ההחלטה התקבלה לאחר שקילה מדוקדקת של העדויות והראיות, והמשיב זוכה מהאישומים.
חקיקה מקושרת
ע 2/14 התובע הצבאי הראשי נ' ל.ס., צבאי (12.2.2014)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.