ת"א 1856/00

תקציר

זהו סיכום פסק הדין בתיק שהתנהל בישראל בשנת 2006. התובע, מגל, והנתבע, שרעבי, פתחו יחד בית קפה. מגל היה הדייר של החנות שבה שכן בית הקפה. השותפות לא נרשמה באופן רשמי ושני הצדדים חתמו על מזכר הבנות. לטענת מגל, שרעבי הפר את ההסכם ביניהם בכך שלא ניהל את העסק כראוי, נטש את החנות והותיר אחריו חובות. מגל השתלט על החנות והחזיק בה את הציוד. מנגד, שרעבי טען כי מגל הפרה את ההסכם וכי השותפות הייתה רק תחפושת כדי שמגל לא יצטרך לשלם דמי שכירות לבעל החנות. שרעבי דרש פיצוי על הציוד שמגל מנע, וכן פיצויים נוספים. בית המשפט קבע כי ההסכם בין מגל לשרעבי היה חכירת משנה ולא שותפות. שרעבי הפר תחילה את ההסכם בכך שלא שילם דמי שכירות החל מיולי 1999. עם זאת, מגל לא ביטלה את ההסכם כדין משום שהודעת הביטול לא התייחסה להפרת אי תשלום דמי שכירות, ולכן מגל לא הייתה זכאית להשתלט על הנכס. יתרה מכך, מגל הפרה את ההסכם בכך שהשתלטה על החנות. באשר לסעדים המבוקשים על ידי מגל, בית המשפט הורה לשרעבי לשלם למגל 63,456 ש"ח בסך הכל, כולל שכר דירה, חובות ארנונה, תשלומי מים וביוב ותשלומי חשמל. באשר לתביעותיו של שרעבי לפיצויים, בית המשפט הורה למגל לשלם לשרעבי 69,125 ש"ח, שכללו את שווי הציוד שנוכה ותשלומי חשמל. בהתחשב בתביעתו של מגל ובתביעתו של שרעבי, הגיע בית המשפט למסקנה כי על שרעבי לקבל 5,669 ש"ח יחד עם 2,000 ש"ח הוצאות משפט ממגל.