מ"ת 14680-06-13

תקציר

השופט אשר קולה קבע כי יש די ראיות כדי להרשיע את המשיב באישומים שהוגשו נגדו. ראשית, השופט בוחן את קיומן של ראיות לכאורה ומוצא כי התביעה הציגה ראיות גולמיות מספיקות כדי לבסס את אשמתו של המשיב, לרבות עדויות עדים וראיות וידאו. לגופו של עניין, הראיות מצביעות על מניע לביצוע העבירה שמקורו בסכסוך קודם בין המשיב לבין משפחת המתלונן. עוד קובע השופט כי הרכב שנראה בצילומי האבטחה של המשיב תואם את תיאור רכבו של העבריין, דבר הקושר את המשיב לביצוע העבירה. זאת ועוד, השופט מדגיש את עדותו של עד מפתח, חאלד, הטוען כי המשיב הודה בהשלכת בקבוק תבערה לעבר ביתו של המתלונן. השופט מכיר בכך שאמירה זו לבדה אולי אינה מספיקה להרשעה, אך יש לה פוטנציאל ראייתי בשילוב עם שאר הראיות. השופט דוחה גם את טענות ההגנה בנוגע לקבילות עדותו של חאלד, ואינו מוצא סיבה לפסול אותה. בנוסף, האליבי שמסר המשיב, לפיו שהה בבית הוריו בעת האירוע, אינו נתמך בעדויותיהם ולכן הוא חלש. לאחר שביסס את קיומן של ראיות לכאורה, עובר השופט להעריך את עילת המעצר. כאן מוצא השופט כי העבירות החמורות בהן הואשם, לרבות שימוש בנשק, יחד עם הרשעתו הקודמת של המשיב והמשפט הפלילי הנוכחי בגין פציעתו לכאורה של אסיר אחר, מצדיקים מעצר. השופט מדגיש את המסוכנות הנשקפת מהמשיב, במיוחד לאור העובדה שביצע את העבירה הנוכחית בעודו נתון במעצר בית בגין עבירה קודמת. לבסוף, השופט בוחן האם קיימות חלופות מעצר שיש בהן פחות פגיעה בחירותו של המשיב. השופט מגיע למסקנה כי לא הוצגו חלופות כאלה, ונוכח חוסר יכולתו לכאורה של המשיב לדבוק במעצר בית, מאסר הוא האפשרות המעשית היחידה להבטיח את שלום הציבור. משכך, מורה השופט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.