עת"מ 73419-10-21

תקציר

המשיב טען כי העותר לא מילא אחר הדרישות להכרה בו כשוכר ממשיך וכי נטל ההוכחה מוטל על העותר, בו לא עמד. בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים והסכים כי העותר לא הוכיח את טענותיו. המשיב הביא ראיות אובייקטיביות, לרבות רישומי סיוע בשכר דירה ודוחות ביקורים, לפיהן אמה של העותרת התגוררה לבדה בדירה בין השנים 2009 ל-2014, ובית המשפט נתן לרישומים אלה משקל משמעותי. בתוך כך, נמצא כי עדויותיו של העותר, שכללו את הודעותיו שלו ותצהירי שכנים, הן בעלות ערך ראייתי מוגבל, מה גם שהן נכתבו שנים לאחר האירועים הנדונים. בית המשפט התחשב גם בהודאתו של העותר כי הונה את משרד השיכון וקיבל סיוע בשכר דירה במרמה, וקבע כי הדבר פוגע באמינותו. יתר על כן, העותר לא הביא כל ראיה המצביעה על כך שהדיווחים היו פגומים או כי עדותה של עדת מפתח, גב' אירית דהן, הייתה מסייעת בעניינו, מה גם שהיא לא נחשבה כשירה להעיד מסיבות בריאותיות. ככלל, הגיע בית המשפט למסקנה כי העותר לא התגורר עם אמו ברציפות במשך ארבע שנים שקדמו לפטירתה, כנדרש בחוק, ועל כן הוא אינו זכאי להכרה כדייר ממשיך. משכך, נדחתה העתירה, אך מבלי לפסוק הוצאות למשיבים בשל נסיבותיו המיוחדות של העותר.