ת"א 1129/07

תקציר

התיק נסוב סביב סיווג נכס בשטח של 4705 מ"ר ברמת השרון, שלגביו ביקשו התובעים, ספיר ואשתו, ממינהל מקרקעי ישראל (רמ"י). התובעים טענו כי יש לסווג את הנכס כ"עזבון", ואילו הנתבעים, רמ"י, טענו כי יש לראות בו "משק עזר". להבדל בסיווג השלכות משמעותיות על תנאי חידוש החכירה. בית המשפט בחן את המסגרת הנורמטיבית לסיווג נכסים מושכרים, הכוללת בחינת גודל הקרקע, השימוש בה והכוונה העומדת מאחורי הסכם החכירה המקורי. אין חולק כי הקרקע המדוברת לא עמדה בדרישות הגודל הסטנדרטיות לאחוזה. עם זאת, הסכם החכירה המקורי הצביע על ייעוד חקלאי של הקרקע, והתובעים אכן השתמשו בה למטרות חקלאיות בעבר. בנוסף, רישומי רמ"י עצמה ודמי החכירה השנתיים שנגבו תמכו בטענת התובעים כי מדובר בנכס כאחוזה. טענת הנתבעים כי הדבר נבע מתקלה במחשב לא הייתה משכנעת. בית המשפט שקל גם את ההשלכות החוקתיות של זכויות הקניין, דבר שחיזק את עמדת התובעים. כתוצאה מכך, פסק בית המשפט לטובת התובעים, הורה לרשות מקרקעי ישראל לחדש את חוזה החכירה כאחוזה, ופסק לתובעים 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.