רמ"ש 10078-10-17

תקציר

התיק סובב סביב פסק דין בתביעת אפוטרופסות וערעורים שבאו בעקבותיו. לאחר הסכם לבוררות, נסגר הערעור הראשוני ונשלח לבוררות. עם זאת, פסק הבוררות בוטל מאוחר יותר לבקשת המערערת, מה שהוביל למצב בו הערעור לא הוכרע. לאחר מכן הגיש המערער בקשה לסילוק על הסף של תביעת האפוטרופסות, אשר נדחתה על ידי בית משפט קמא. המערער ניסה לערער על החלטה זו, אך הבקשה נדחתה מאחר שהשופט סבר כי דרך הפעולה הראויה תהיה לחזור לבית המשפט המחוזי כדי לחדש את הליכי הערעור. השופטת קבעה כי פסק הדין המקורי בתביעת האפוטרופסות עומד בעינו, ומאחר שהמערערת לא מיצתה את כל הדרכים לערער עליה, בקשת רשות הערעור על דחיית הדחייה על הסף הייתה מוקדמת מדי. השופט הדגיש כי המערער עדיין יכול לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לחדש את הערעור או לבקש בורר חדש, והחלטת בית משפט קמא אינה שוללת אפשרויות אלה. ככלל, הגיע השופט למסקנה כי החלטת בית משפט קמא הייתה מוצדקת, ובקשת רשות הערעור נדחתה מבלי לדרוש את תגובת המשיבים.