בש"א 7013/08

תקציר

פסק הדין של השופט דוחה את בקשת התובע לצו עיקול על נכסי הנתבעים. ההחלטה מתבססת על מספר גורמים. ראשית, קיים שיהוי משמעותי בבקשה, שהוגשה למעלה משנה לאחר הגשת התביעה, ושיהוי זה מפחית מתחושת הדחיפות הנדרשת לצו כזה. שנית, התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס טענותיהם כנגד הנתבעים, בעוד שחלק מטענותיהם אינן עולות בקנה אחד עם עמדות קודמות שננקטו בהליכים אחרים. השופט מציין כי מצהירו, מר שוקי רוזנקר, נעדר ידע אישי על האירועים המדוברים, דבר המפחית ממשקל תצהירו. בנוסף, הציגו הנתבעים ראיות המצביעות על כך שחלק מהצדדים בצד התובע היו מודעים ואישרו את עסקת מכירת המניות, לרבות מחירן, דבר הסותר את טענות התובע למרמה. השופטת מדגישה גם את קיומם של ביטחונות וערבויות אחרים להבטחת פירעון ההלוואה, אשר לא טופלו די הצורך על ידי התובע. ככלל, השופט מגיע למסקנה כי הקריטריונים למתן צו עיקול, ובפרט הדרישות של ראיות מהימנות לכאורה וחשש סביר להכביד על פסק הדין, לא התקיימו. יתר על כן, נראה כי מצבם הכלכלי של הנתבעים אינו מצדיק חשש בדבר יכולתם לעמוד בפסק דין אפשרי. התובע חויב לשלם לנתבעים 20,000 ₪ בתוספת מע"מ הוצאות משפט. ההחלטה מתקבלת בהעדר שני הצדדים ומיום 10.10.2008.